לדלג לתוכן

אשור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַשּׁוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשור
הגייה* ashur
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
דגל אשור
  1. ממלכה שמית קדומה בארם נהריים, שהתקיימה בין המאה ה‏‏‏‏־21 לפנה"ס ועד המאה השביעית לפנה"ס, עת נכבשה ע"י בבל.
    • ”מִן-הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת-נִינְוֵה וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר וְאֶת-כָּלַח.“ (בראשית י, פסוק יא)
    • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק יג)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו יט, פסוק כד)
    • ”וְיֵט יָדוֹ עַל-צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת-אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת-נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר.“ (צפניה ב, פסוק יג)

הערה

[עריכה]
  • הממלכה קרויה על שם אלוהיה, אשור. האל של אשור היה קרוי בשומרית 'אִישְׁמֶלַה' Išmela. אשור היא גם אחת מערי הבירה והערים המרכזיות בממלכת אשור. האזור נכבש על ידי אלכסנדר מוקדון והיוונים שבשו את השם אשור שנקרא בזמנם: סוריה.

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אשור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשור

אִשּׁוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישור
הגייה* ishur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
אגודל זקור הוא מחווה מוסכמת לאישור.
  1. חיזוק, הסכמה, מתן תוקף.
    • ”פרק זה נסתיים באישור "הספר הלבן", המתכחש לזכויותינו הבין-לאומיות ומפיר את הבטחת אנגליה לעם היהודי. אמנם, האישור בפרלמנט האנגלי ניתן אתמול ברוב לא-גדול, אף כי לממשלה יש רוב עצום בפרלמנט.“ (תשובתנו ל"ספר הלבן", מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
  2. תעודה או סוג של זכיון העוסקים בזכויותיו ו/או חובותיו של הנושא אותם
    • בדרכון מצויים אשורי מעבר, המקנים ניידות לנושאים אותם .

גיזרון

[עריכה]
  • שם פעולה מן הפועל המקראי אִשֵּׁר.
  • טור סיני חיווה דעתו על כך שהמילה "אישור" בהוראת "תעודה" - ארמית היא , ואינה נוצרה משורש א־ש־ר בבנין פיעל-העברי , אלה משורש ש־ר־ר בבנין אפעל-הארמי , לפיכך הביטוי "לאשר תעודה" מקביל הוא ל- "להשריר תעודה" (לאשרר תעודה להעניק לה כח,תוקף ומכאן: שריר ולא מיסוד הפירוש לעיל שעינינו הסכמה) מקביל ל-להפכה שרירה וקיימת [1].

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אָשׁוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשור
הגייה* ashur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
עצי אשור
  1. עברית חדשה עץ ממשפחת האלוניים.
    • בֵּינֵיהֶם וּמִבַּעַד לָהֶם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֹמֶץ; וְחֻרְשַׁת שִׂיחִים אַחַת, שֶׁהִתְעַטְּפָה בְּמַחֲטֵי אַשּׁוּחַ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, נִרְאֲתָה עַכְשָׁו זְקֵנָה וּמְרֻשֶּׁלֶת מוּל רִקְמַת הַתַּחְרָה הַיְּרֻקָּה-רַעֲנַנָּה שֶׁטָּווּ עֲצֵי הָאָשׁוּר בְּחֵן כֹּה רַב. (פּוּ הַדֹּב מאת א"א מילן בתרגום אבירמה גולן)

גיזרון

[עריכה]
  • ייתכן כי ע"פ העץ המקראי תאשור.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: beech‏‏‏‏
  • ספרדית: haya (הגדרה 1 במילון של האקדמיה המלכותית הספרדית).
  • צ'כית: buk ‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אשור (עץ)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Fagus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשור

אֲשׁוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשור
הגייה* ashur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות
  1. לשון המקרא צעד
    • ”תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל-נָמוֹטּוּ פְעָמָי.“ (תהלים יז, פסוק ה)
    • ”וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל-סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.“ (תהלים מ, פסוק ג)
    • ”וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכֻו אֲשֻׁרָי.“ (תהלים עג, פסוק ב)
    • בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא-אָט.“ (איוב כג, פסוק יא)

גיזרון

[עריכה]
  • מופיע במקרא תמיד בכתיב חסר.
  • קרוב למילה אֲתָר בהוראת 'מקום', שיש לה מקבילים בשפות שמיות נוספות, ראה שם בגיזרון. בערבית: أَثَر (אָתַ'ר) – עקב, סימן, שריד.[2] געז: አሠር (אֵשֵׁר) - דרך, שריד, עקבות. וגם בארמית מקראית מופיע ”אֲתָר“ (דניאל ב, פסוק לה) בהוראת 'שריד'.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. מאת: נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח
  2. יעקב עציון, "דרך האתרים (לפרשת חוקת)". ‏השפה העברית‏