דחה

דָּחָה[עריכה]

פָּסַל, סרב לקבל משהו או מישהו.
- ”יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דּוֹחֶה.“ (תהלים לה, פסוק ה)
- ”שָׁמְרֵנִי יְהוָה מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי.“ (תהלים קמ, פסוק ה)
- דחיתי את הצעת העבודה שקיבלתי.
העביר למועד מאוחר יותר מן המועד המתוכנן.
- ”אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלֹא דִין הוּא, מָה אִם שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלּוּ שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ח, משנה ב)
- הוחלט לדחות את התחרות בגלל מזג האוויר הצפוי.
עורר תחושת קבס.
- האוכל שהוגש במסעדה היה דוחה ולא עורר את התאבון.