מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | she |
| חלק דיבר | מילת חיבור |
| מין | - |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- ש' הזיקה; מלית הפותחת פסוקית.
- ”וַיֹּאמֶר יהוה – לֹא־יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.“ (בראשית ו, פסוק ג)
- ”חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, חָדֵלּוּ; עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל.“ (שופטים ה, פסוק ז)
- ”אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ...“ (שיר השירים א, פסוק ו)
- ”שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה; שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.“ (שיר השירים ו, פסוק ו)
- ”מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת א, פסוק ט)
- ייתכן שזוהי צורה מקוצרת של אשר בה ה־ר' הופכת לדגש חזק; ואכן, שֶׁ־ נפוצה בעיקר במקרא המאוחר ובלשון חז"ל, וכמעט לא מופיעה לפני כן.
- מקבילה באכדית ša
ערך בוויקיפדיה: ש' הזיקה