מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁ.
|
א"ב עברי
|
|
כתיב מלא |
שין
|
הגייה* |
shin, sin
|
IPA |
[s], [ʃ]
|
א"ב צלילי |
שמיר
|
מורס |
··· (ננ"נ)
|
ברייל |
(שׁ ימנית), (שׂ שמאלית)
|
גימטריה |
300
|
ASCII |
F9
|
יוניקוד |
05E9
|
אותיות הא"ב העברי
|
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
|
אותיות סופיות
|
ך ם ן ף ץ
|
- האות העשרים ואחת ולפני אחרונה באלפבית העברי; בגימטריה ערכה 300.
- לאות ש׳ ישנם שני מופעים: ש׳ ימנית שביטוייה הוא עיצור בתר־מכתשי חוכך בלתי קולי, ו־ש׳ שמאלית הנהגית כ־ס' ולעתים קרובות אף מתחלפת עמה בכתיב.
- במילים רבות בהן בעברית מופיעה האות ש׳, בארמית ובערבית תופיע האות ת' תחתה.
- האות קרויה שׁין ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤔), שהייתה כשל שניים.
- מיקומה בא"ב הוא כשל ה־ש' שמתחלפת בארמית ב־ת', ולא של ה־ש' המקורית (זאת הייתה ממוקמת בין כ' ל־ל'); זאת בניגוד לשאר האותיות בא"ב העברי.[1]
מידע נוסף[עריכה]
- מסופר בתנ"ך (ספציפית: בשופטים יב, פסוק ו) שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ש |
- ↑ למקור סדר האותיות בא"ב, וכן לסדר חלופי של האותיות, ר' כאן.