ש

יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁ.

ש

א"ב עברי
כתיב מלא	שין
הגייה*	shin, sin
IPA	[s], [ʃ]
א"ב צלילי	שמיר
מורס	··· (ננ"נ)
ברייל	(שׁ ימנית), (שׂ שמאלית)
גימטריה	300
ASCII	F9
יוניקוד	05E9
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ

1. האות העשרים ואחת ולפני אחרונה באלפבית העברי; בגימטריה ערכה 300.

   • לאות ש׳ ישנם שני מופעים: ש׳ ימנית שביטוייה הוא עיצור בתר־מכתשי חוכך בלתי קולי, ו־ש׳ שמאלית הנהגית כ־ס' ולעתים קרובות אף מתחלפת עמה בכתיב.
   • במילים רבות בהן בעברית מופיעה האות ש׳, בארמית ובערבית תופיע האות ת' תחתה.

גיזרון

• האות קרויה שׁין ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤔), שהייתה כשל שניים.
• מיקומה בא"ב הוא כשל ה־ש' שמתחלפת בארמית ב־ת', ולא של ה־ש' המקורית (זאת הייתה ממוקמת בין כ' ל־ל'); זאת בניגוד לשאר האותיות בא"ב העברי.

צירופים

• ש' הזיקה
• שין שמאלית
• שעת השין
• קרב שין בשין
• ש"ב
• ש"ג
• בשין־קוף־ריש

תרגום

• אנגלית: shin‏‏‏‏
• ספרדית: shin

מידע נוסף

• מסופר בתנ"ך (ספציפית: בשופטים יב, פסוק ו) שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".

ראו גם

• ש'

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ש