הסכים
הִסְכִּים
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ס־כ־ם א |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון חז"ל בעיקר בהקשר לדיעה: התאים (לדעה אחרת).
- ”אני שמעתי ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים להלכה“ (תוספתא, מסכת זבחים – פרק א, הלכה ח)
- הסכימה דעתו לדעת המקום
- ”נכנס אצל כאו"א וא"ל כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב"ה בלב כאו"א עצה, והסכימו כולם לדעת אחת“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ט, עמוד א)
- התרצה, נענה לרצון אחר. ונתן את אישורו
- הוא שכנע אותי רבות עד שהסכמתי
- אמא הסכימה שארד לשחק עם החברים
גיזרון
[עריכה]- השורש בלשון חז"ל רק במילה זו. בלשון הדיבור תוחלף לעיתים במילה סִכֵּם הנושאת את אותיות שרש אך לא ברור אם מקורן אחד[1]
צירופים
[עריכה]- שר המסכים(מליצה)
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: agree