לדלג לתוכן

ישן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָשַׁן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה שרוי במצב של הכרה מופחתת לצורך מנוחה.
    • ”וַיַּפֵּל יהוה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.“ (בראשית ב, פסוק כא)
    • ”בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ; וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם, וְלֹא יָקִיצוּ – נְאֻם יהוה.“ (ירמיהו נא, פסוק לט)
    • ”עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח.“ (תהלים מד, פסוק כד)
    • ”כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי, וְאֶשְׁקוֹט; יָשַׁנְתִּי, אָז יָנוּחַ לִי.“ (איוב ג, פסוק יג)
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יג במסכת פסחים.יָשְׁנוּ מִקְצָתָן, יֹאכֵלוּ; כֻּלָּן, לֹא יֹאכֵלוּ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ; נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ח)
    • הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה א)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה ד)
    • ”עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשַׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת זביםפרק ד, משנה ה)

גיזרון

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.


השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

[עריכה]
  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יָשֵׁן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישן
הגייה* yashen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ יְשֵׁנִים
  1. שרוי במצב של שינה.
    • "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
    • "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)
  1. בצירופים שונים: כינוי כבוד למת
    • ומקיים אמונתו לישני עפר (ברכה שניה בתפילות שמנה עשרה)
    • ישני חברון

גיזרון

[עריכה]
  • בינוני מן הפועל יָשַׁן לעיל.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

[עריכה]
  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יָשָׁן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישן
הגייה* yashan'
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ יְשָׁנִים
  1. דבר הקיים זמן רב.
    • "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
    • זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

יִשֵּׁן א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הרדים.
    • וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ; וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ – וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.“ (שופטים טז, פסוק יט)

גיזרון

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: lull‏‏‏‏


השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

[עריכה]
  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יִשֵּׁן ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. השאיר במתכוון דבר־מה במצבו ללא התערבות על־מנת שהזמן יתן בו את אותותיו.
    • ”בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בַּחַמִּים.“ (משנה, מסכת טהרותפרק י, משנה ח)
    • יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: age‏‏‏‏


השורש ישׁן ב

השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן