ישן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יָשַׁן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה שרוי במצב של שינה.
    • "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה" (נ"א)
    • "יְשֵׁנָה בְּחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִשְׁכְּבִי! / דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!" ("יְשֵׁנָה בְּחֵיק יַלְדוּת", ריה"ל)

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.


השורש ישן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות[עריכה]

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.

יָשֵׁן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישן
הגייה* yashen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קָטֵל, צורת בינוני של בניין פָּעַל
נטיות ר׳ יְשֵׁנִים
  1. דבר השרוי במצב של שינה.
    • "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
    • "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש ישן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות[עריכה]

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.

יָשָׁן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישן
הגייה* yashan'
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ יְשָׁנִים
  1. דבר הקיים זמן רב.
    • "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
    • זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ישן ב

השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן
השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.

יִשֵּׁן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. השאיר במתכוון דבר־מה זמן רב במצבו הנוכחי.
    • יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: age‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש ישן ב

השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן
השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.

יִשֵּׁן ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. רובד|המקרא}} הרדים.

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות[עריכה]

יֻשַׁן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יושן
שורש וגזרה י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
בניין פֻּעַל
  1. שהחזיקוהו זמן רב על .
    • "המוכר יין לחברו והחמיץ, אינו חיב באחריותו... וישן, משל אשתקד; וּמְיֻשָׁן, משל שלש שנים" (משנה בבא בתרא ו ג)
    • הויסקי היקר יושן בתבות עץ אלון משך עשרים שנה.

נגזרות[עריכה]


השורש ישן ב

השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן
השורש ישן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. י־שׁ־ן א - מלשון שֵׁנָה.
  2. י־שׁ־ן ב - מלשון יָשָׁן, שאיננו חדש.