ער

עֵר (גם: עָר)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ער
שורש וגזרה	ע־ו־ר א, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. שאינו ישן, שנמצא בהכרה מלאה.

   • "וכה ישבתי ער ולא ער, נים ולא נים, והתחילו עיני דומעות קצת" ("מספּורי יוחנן המלמד", י"ל פרץ)
   • ”אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר“ (שיר השירים ה, פסוק ב)
   • "...אפילו הוא ער והיא ישנה הוא ישן והיא ערה אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר..." (תוספתא, סדר נשים, מסכת גיטין, פרק ה')

2. בהשאלה היה פעיל, נמרץ.

   • ”עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר“ (שופטים ה, פסוק יב)

3. הייתה בו מודעות לדבר, נתן תשומת לב.

   • "יש מקום להאשים אותו על שלא היה ער לדבר." ("דוקטור אורלוב", יהודה שטיינברג)
   • "מטבעו ער וקשוב הוא ישי הקטן, מבין דבר מתוך דבר ונענה לכל המתרחש סביבו במרץ ובלי דחוי." ("מחיי ישי התימני", מאיר דיזנגוף)

הערה

• בבניין קל בעיקר בהווה ובציווי. צורת הציווי משמשת כקריאת זירוז, קריאה לפעולה.

גיזרון

• לשון המקרא.

נגזרות

• עֵרָנִי
• עֵרוּת

ניגודים

• ישן

תרגום

• אנגלית: awake‏, wake‏‏‏‏‏
• רוסית: бодрствующий‏, бодрый‏‏‏‏

ראו גם

• ניעור
• העיר
• עורר
• התעורר
• עירור

עָר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ער
הגייה*	ar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עָרִים; עַר־, ר׳ עֲרֵי־

ער אציל

1. סוג עץ הנפוץ בחורש הים־התיכוני. לעליו ריח נעים והם משמשים תבלין בבישול.

   • ”אנפקא דחמרא באטרפא דעראה“ (בבלי, מסכת גיטין – דף סט, עמוד ב)
   • ער אציל נפוץ כשיח נוי בגנים משום שהוא נוח לעיצוב בגיזום.

גיזרון

• לפי שם הצמח מארמית: במבואה לעיל מן התלמוד הבבלי. המילה משותפת גם לערבית: غَار (עָ'אר).

מילים נרדפות

• דפנה

תרגום

• אנגלית: laurel‏‏‏‏
• ערבית: غار‏‏‏‏
• רוסית: лавр‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ער אציל

טקסונומיה בוויקימינים: Laurus nobilis

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ער אציל

עָר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ער
הגייה*	'ar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ר־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עָרִים

1. לשון המקרא מְבַקֵּשׁ רָעָה, אוֹיֵב.

   • ”אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ“ (תהלים קלט, פסוק כ)
   • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי; וַיהוה סָר מֵעָלֶיךָ, וַיְהִי עָרֶךָ.“ (שמואל א׳ כח, פסוק טז)
   • ”דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וְעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַר.“ (בראשית רבה, פרשה לז, סימן ד)

גיזרון

• ככל הנראה מקור המילה מארמית: ”עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ.“ (דניאל ד, פסוק טז). מקביל למילה העברית צַר (חילופי צ/ע נפוצים בין ארמית לעברית, כגון ארץ/ארעא, חמץ/חמיעא, צאן/ענא).

נגזרות

• עירים
• ערר
• מעורער

מידע נוסף

• לגבי הפסוק בשמואל, בתרגום השבעים ובתרגום הפשיטתא מופיעה גרסה אחרת: "ויהי עם רעך".
• בכמה פסוקים שמופיע "עָרִים" בלשון רבים נחלקו המפרשים האם הכוונה לשונא או לעִיר, ראו לדוגמא ישעיה יד,כא; מיכה ה,יג.

עָר ג

1. לשון המקרא עִיר בְמוֹאָב, בִּירת מוֹאָב אוֹ כּינּוּי לְמוֹאָב כּוּלָה (תָּלוּי בַּפַּרְשָן)

   • ”מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה“ (ישעיהו טו, פסוק א)