ער

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֵר (גם: עָר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ער
שורש וגזרה ע־ו־ר א, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שאינו ישן, שנמצא בהכרה מלאה.
  2. בהשאלה היה פעיל, נמרץ.
    • עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר“ (שופטים ה, פסוק יב)
  3. הייתה בו מודעות לדבר, נתן תשומת לב.

הערה[עריכה]

  • בבניין קל בעיקר בהווה ובציווי. צורת הציווי משמשת כקריאת זירוז, קריאה לפעולה.

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש עור א

השורש ע־ו־ר א הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ו־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- עֵר יָעוּר עוּר לָעוּר
נִפְעַל נֵעוֹר נֵעוֹר יֵעוֹר הֵעוֹר לְהֵעוֹר
הִפְעִיל הֵעִיר מֵעִיר יָעִיר הָעֵר לְהָעִיר
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל עוֹרֵר מְעוֹרֵר יְעוֹרֵר עוֹרֵר לעוֹרֵר
פֻּעַל עוֹרַר מְעוֹרָר יְעוֹרַר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעוֹרֵר מִתְעוֹרֵר יִתְעוֹרֵר הִתְעוֹרֵר לְהִתְעוֹרֵר


ראו גם[עריכה]

עָר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ער
הגייה* ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ עָרִים; עַר־, ר׳ עֲרֵי־
ער אציל
  1. סוג עץ הנפוץ בחורש הים־התיכוני. לעליו ריח נעים והם משמשים תבלין בבישול.

גיזרון[עריכה]

  • לפי שם הצמח מארמית: במבואה לעיל מן התלמוד הבבלי. המילה משותפת גם לערבית: غَار (עָ'אר).

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ער אציל
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Laurus nobilis
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ער אציל

עָר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ער
הגייה* ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ עָרִים
  1. לשון המקרא מְבַקֵּשׁ רָעָה, אוֹיֵב.
    • ”אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ לִמְזִמָּה, נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ (תהלים קלט, פסוק כ)
    • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי; וַיהוה סָר מֵעָלֶיךָ, וַיְהִי עָרֶךָ.“ (שמואל א׳ כח, פסוק טז)
    • ”דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וְעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַר.“ (בראשית רבה, פרשה לז, סימן ד)

גיזרון[עריכה]

  • ככל הנראה מקור המילה מארמית: ”עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ.“ (דניאל ד, פסוק טז). מקביל למילה העברית צַר (חילופי צ/ע נפוצים בין ארמית לעברית, כגון ארץ/ארעא, חמץ/חמיעא, צאן/ענא).

נגזרות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • לגבי הפסוק בשמואל, בתרגום השבעים ובתרגום הפשיטתא מופיעה גרסה אחרת: "ויהי עם רעך".
  • בכמה פסוקים שמופיע "עָרִים" בלשון רבים נחלקו המפרשים האם הכוונה לשונא או לעִיר, ראו לדוגמא ישעיה יד,כא; מיכה ה,יג.

עָר ג[עריכה]

  1. לשון המקרא עִיר בְמוֹאָב, בִּירת מוֹאָב אוֹ כּינּוּי לְמוֹאָב כּוּלָה (תָּלוּי בַּפַּרְשָן)
    • ”מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה“ (ישעיהו טו, פסוק א)