מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בטְרִי־, תחילית לועזית; ראו טרי־. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | טרי |
| הגייה* | tari |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ר־י/ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ טְרִיָּה, ר׳ טְרִיִּים, נ"ר טְרִיּוֹת |
- לשון המקרא שנותר בחיותו ולא יבש.
- ”וַיִּמְצָא לְחִי־חֲמוֹר טְרִיָּה; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ־בָּהּ אֶלֶף אִישׁ.“ (שופטים טו, פסוק טו)
- ”מִכַּף־רֶגֶל וְעַד־רֹאשׁ אֵין־בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא־זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.“ (ישעיהו א, פסוק ו)
- להכנת מנת סביצ'ה כדאי להשתמש בדג טרי, ולא קפוא!
- 1: רש"י - טרייה, בלעז 'דמציידא'; ובלשון תלמוד יש ( חולין מה , ב): טרייה לרישיה. במחברת מנחם בן סרוק מפורש 'טר' - מלשון לחות , כלומר: לחה ורטובה , תמיד נובעת; 'מוישטא' בלעז).
 ערך בוויקיפדיה: טרי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרי |
ערך בוויקיפדיה: טרי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרי