ישׁן א (שורש)
מראה
השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים
[עריכה]י־ש־ן | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | יָשַׁן או יָשֵׁן | יָשֵׁן | יִישַׁן | שַׁן | לִישֹׁן |
נִפְעַל | |||||
הִפְעִיל | |||||
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
פִּעֵל | יִשֵּׁן | מְיַשֵּׁן | יְיַשֵּׁן | יַשֵּׁן | לְיַשֵּׁן |
פֻּעַל | יֻשַּׁן | מְיֻשַּׁן | יְיֻשַּׁן | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | הִתְיַשֵּׁן | מִתְיַשֵּׁן | יִתְיַשֵּׁן | הִתְיַשֵּׁן | לְהִתְיַשֵּׁן |
הערות
[עריכה]- בזמן ההווה של בניין קל השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
- בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
- בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:
1.לפי צורת ההווה: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".
2.לפי מרבית הפעלים: "כבר בלשון המקורות יש שבא פתח בצורות עבר נסתר. על פי צורות אלו ועל פי הנוהֵג בפי הדוברים התירה האקדמיה היתר גורף לתנועת פתח בעבר נסתר במשקל פָּעֵל"