פסח (שורש)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ס־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּסַח פּוֹסֵחַ יִפְסַח פְּסַח לִפְסֹחַ
נִפְעַל נִפְסַח נִפְסָח יִפָּסַח הִפָּסַח לְהִפָּסֵחַ
הִפְעִיל הִפְסִיחַ מַפְסִיחַ יַפְסִיחַ הַפְסַח לְהַפְסִיחַ
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל פִּסַּח מְפַסֵּחַ יְפַסַּח פַּסַּח לְפַסֵּחַ
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּסַּח מִתְפַּסֵּחַ יִתְפַּסַּח הִתְפַּסַּח לְהִתְפַּסֵּחַ

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]