פסח (שורש)

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

פ־ס־ח	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	פָּסַח	פּוֹסֵחַ	יִפְסַח	פְּסַח	לִפְסֹחַ
נִפְעַל	נִפְסַח	נִפְסָח	יִפָּסַח	הִפָּסַח	לְהִפָּסֵחַ
הִפְעִיל	הִפְסִיחַ	מַפְסִיחַ	יַפְסִיחַ	הַפְסַח	לְהַפְסִיחַ
הֻפְעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	פִּסַּח	מְפַסֵּחַ	יְפַסַּח	פַּסַּח	לְפַסֵּחַ
פֻּעַל	-אַיִן-	-אַיִן-	-אַיִן-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְפַּסַּח	מִתְפַּסֵּחַ	יִתְפַּסַּח	הִתְפַּסַּח	לְהִתְפַּסֵּחַ

הערה

• בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]