מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניסן
הגייה * nisan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
החודש השביעי בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי , כנהוג מימי בית שני, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן, שהיה נהוג בימי בית ראשון. מגיע אחרי אדר , ולפני אייר . בחודש ניסן יש 30 ימים.
”בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא־חֹדֶשׁ נִיסָן , בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר־הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר“ (אסתר ג , פסוק ז ) ”וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן , שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ־יַיִן לְפָנָיו; וָאֶשָּׂא אֶת־הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא־הָיִיתִי רַע לְפָנָיו“ (נחמיה ב , פסוק א ) ”עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין, עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח, עַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית, עַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, עַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנֻכָּה, וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ג )
שם פרטי לזכר מאכדית: נִיסָנוּ (nisanu) – ניצן . מקבילה בערבית نيسان (נִיסַאן) – אפריל . מילים נרדפות [ עריכה ] ערבית: نيسان (הגייה: נִיסַאן) קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
ניסן
ערך בוויקיפדיה: ניסן