מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חָמַץ במקרא; ראו חָמַס .
הערך: חִמֵּץ .
לשון המקרא ”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם“ (שמות יב , פסוק לד ) ”וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ , כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם“ (שמות יב , פסוק לט ) בצק שמשאירים אותו בחוץ במשך זמן רב עלול לחמוץ . כדי שהבצק לא יחמץ יש לאפות אותו לאחר לישה של 18 דקות לכל היותר. במצרית עתיקה ח'מִיץ פירוש : "מלח ("salt") המובא מן הארצות הצפוניות"[ 1]
מן הלשונות הדרום-ערביות (געז) נ חַבַּ זַ,לחם (خ ب ز) + חבּ ץ (خ ب ص) ,בארמית תלמודית משמש חבץ خبيص בהוראת מאכל שנוצר כתוצאה מתהליך של תסיסה מחמצת,ראו גם ב"שולחן ערוך - צור חיים" משנת 1775, "חביצה דהיינו פירורי לחם שנדבקים יחד על ידי מרק". בלשון המקרא הפועל מופיע בבניין קל - חָמֵץ. בעברית החדשה מקובל להשתמש בפועל בבניין הפעיל - החמיץ . בקרב יהדות תאפיללת במרוקו, הצירוף "בדיקת - חמץ" שימש בהוראת "כליון מוחלט".
התורה אסרה על הבאת קורבן חמץ משום עבודה זרה, למרות איסור זה מתברר כי במזבחות עגלי שומרון נעשו דברים מעין אלה למורת רוח הנביא עמוס המאשים: ”וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה“ (עמוס ד , פסוק ה )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמץ
הגייה * khametz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ץ
דרך תצורה בינוני של הפועל חָמֵץ
נטיות ר׳ חֲמֵצִים; חֲמֵץ־, ר׳ חַמְצֵי־
בצק שחמץ (תסס ותפח), או לחם שנאפה מבצק כזה.
"מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ" (שמות יג ז ) "עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל־זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" (ויקרא ז יג )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חומץ
הגייה * kho mets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
בקבוקי חומץ נוזל מימי חמוץ המשמש בעיקר בבישול ובתיבול מאכלים; לעתים קרובות בעל ניכוחיות גבוהה, הנוצר מתהליכי חמצון של משקאות אלכוהוליים , במיוחד מן היין .
”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו , פסוק ג ) ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ .“ (תהלים סט , פסוק כב ) ”כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.“ (משלי י , פסוק כו ) ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ “ (רות ב , פסוק ב ) ”וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק א, משנה א ) ”דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ב ) ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה ) ”כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר, כְּגוֹן חֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְרִיסִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה ב ) יש הסוברים[ 2] חומוס . ערך בוויקיפדיה:
חומץ תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
חומץ
↑ "E. A. Wallis Budge; "An Egyptian hieroglyphic dictionary
↑ מאיר שלו, "החומוס הוא שלנו ". אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ךְ , י"ז טבת תשס"א
לערך העוסק בפועל חָמַץ במקרא; ראו חָמַס.
יש להוסיף לדף זה את הערך: חִמֵּץ.
ערך בוויקיפדיה: חומץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חומץ