חמץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: חִמֵּץ.

חָמֵץ א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חמץ
שורש וגזרה ח־מ־ץ, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא תפח ותסס (הנושא הוא בצק):
    • ”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם“ (שמות יב, פסוק לד)
    • ”וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם“ (שמות יב, פסוק לט)
    • בצק שמשאירים אותו בחוץ במשך זמן רב עלול לחמוץ. כדי שהבצק לא יחמץ יש לאפות אותו לאחר לישה של 18 דקות לכל היותר.

הערה[עריכה]

  • בלשון המקרא הפועל מופיע בבניין קל - חָמֵץ. בעברית החדשה מקובל להשתמש בפועל בבניין הפעיל - החמיץ.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חָמֵץ ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמץ
הגייה* chametz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ץ
דרך תצורה בינוני של הפועל חָמֵץ
נטיות ר׳ חֲמֵצִים; חֲמֵץ־, ר׳ חַמְצֵי־
  1. בצק שחמץ (תסס ותפח), או לחם שנאפה מבצק כזה.
    "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ" (שמות יג ז)
    "עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל־זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" (ויקרא ז יג)

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חֹמֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חומץ
הגייה* khomets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
בקבוקי חומץ
  1. נוזל מימי חמוץ המשמש בעיקר בבישול ובתבלון מאכלים; לעתים קרובות בעל ניכוחיות גבוהה, הנוצר מתהליכי חמצון של משקאות אלכוהוליים, במיוחד מן היין.
    • ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
    • ”וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.“ (תהלים סט, פסוק כב)
    • כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.“ (משלי י, פסוק כו)
    • ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ (רות ב, פסוק ב)
    • ”וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה.“ (משנה, מסכת דמאיפרק א, משנה א)
    • ”דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ.“ (משנה, מסכת תרומותפרק יא, משנה ב)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבתפרק ג, משנה ה)
    • ”כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, מֻתָּר, כְּגוֹן חֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְרִיסִין.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק ה, משנה ב)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: aceto‏‏‏‏
  • אינדונזית: cuka‏‏‏‏
  • אירית: fínéagar‏‏‏‏
  • אנגלית: vinegar‏‏‏‏
  • ארמית: חלא
  • גרמנית: Essig‏‏‏‏
  • הודית: सिरका‏‏‏‏ (תעתיק: sirkā)
  • הולנדית: azijn‏‏‏‏
  • הונגרית: ecet‏‏‏‏
  • טורקית: sirke‏‏‏‏
  • יוונית: ξύδι‏‏‏‏ (תעתיק: xýdi)
  • יידיש: עסיק‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: su)
  • מלאית: cuka‏‏‏‏
  • נורווגית: eddik‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏
  • ספרדית: vinagre‏‏‏‏
  • ערבית: خل‏‏‏‏ (תעתיק: חַ'לּ)
  • פולנית: ocet‏‏‏‏
  • פרסית: سرکه‏‏‏‏ (תעתיק: סרכה)
  • צרפתית: vinaigre‏‏‏‏
  • קוריאנית: 식초‏‏‏‏ (תעתיק: sikcho)
  • רומנית: oțet‏‏‏‏
  • רוסית: у́ксус‏‏‏‏ (תעתיק: úksus)
  • שוודיץ: ättika‏, vinäger‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • יש הסוברים[1] שפירוש המילה חומץ בספר רות (ובעקבותיו, בכמה משניות) הוא חומוס.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חומץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חומץ

סימוכין[עריכה]

  1. מאיר שלו, "החומוס הוא שלנו". ‏אֲתַר הַנִּוּוּט בַּתָּנָ"ךְ‏, י"ז טבת תשס"א