צולע

צוֹלֵעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צולע
הגייה*	tsolea
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	צ־ל־ע
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ צוֹלַעַת, ר׳ צוֹלְעִים, נ"ר צוֹלְעוֹת

1. לשון המקרא מי שנכה ברגליו ומתקשה בהליכה. בהשאלה: מתקשה במעשיו.

   • ”הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ “ (צפניה ג, פסוק יט)
   • העסק הצולע טרם נסגר
   • המשימה נעשתה בצורה צולעת למדי.

גיזרון

• בינוני מן הפועל צלע.

צירופים

• ברווז צולע

מילים נרדפות

• חיגר
• פיסח

תרגום

• אנגלית: lame‏‏‏‏