צלע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף צולע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צֵלַע או צֶלַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צלע
הגייה* tsela׳
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־ל־ע
דרך תצורה משקל קֵטֶל משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ צְלָעֹות; צֶלַע־, ר׳ צַלְעֹות־; כ׳ צַלְעֹו
  1. לשון המקרא בסיפור בריאתם של אדם וחוה – האיבר ממנו נבראת האישה, נקבת האדם.
    • ”וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן יהוה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם.“ (בראשית ב, פסוקים כאכב).
  2. (אנטומיה) אחת העצמות הארוכות והמעוקלות, ששנים עשר זוגות שלהן מרכיבות את עיקר בית החזה. ותפקידן להגן על הריאות, הלב וכלי הדם הגדולים.
    • סך-הכל יש 12 זוגות של צלעות, שאותן מחלקים לשלוש קבוצות, על פי חיבורן לעמוד השדרה, לעצם החזה וסחוס הצלע.
  3. לשון המקרא צד, עבר, דופן, שפה או פאה.
    • ”וְשַׂמְתָּ אֶת-הַשֻּׁלְחָן, מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְאֶת-הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן, עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה; וְהַשֻּׁלְחָן--תִּתֵּן, עַל-צֶלַע צָפוֹן.“ (שמות כו, פסוק לה).
    • ”וַיָּמָד קִיר-הַבַּיִת, שֵׁשׁ אַמּוֹת; וְרֹחַב הַצֵּלָע אַרְבַּע אַמּוֹת סָבִיב סָבִיב, לַבַּיִת--סָבִיב. וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל-צֵלָע שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים, וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר-לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב--לִהְיוֹת אֲחוּזִים; וְלֹא-יִהְיוּ אֲחוּזִים, בְּקִיר הַבָּיִת.“ (יחזקאל מא, פסוקים הו).
  4. (גאומטריה) אחד מן הקטעים הסוגרים שטח לצורה דו ממדית או מהווה מצולע.
    • משולש הוא מצולע בעל 3 צלעות, ומרובע הוא מצולע בעל 4 צלעות.

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: rib‏‏‏‏ (2), side‏‏‏‏ (3, 4)

מידע נוסף[עריכה]

  • במקרא גם מכונה אשתו של אדם צלעו (על פי המתואר בבראשית בריאת האשה מצלע האדם) ”ואיד נכון לצלעו“ (איוב יח, פסוק יב)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צלע

צָלַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. לשון המקרא הלך בצורה לא תקנית. מחמת מום ברגלו וקושי בהליכה.
    • ”וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.“ (בראשית לב, פסוק לב)
    • אל נא תצלע בפני אדם צולע
  2. בהשאלה: נכשל במעשיו. או לא התקדם כמו שצריך ומצופה.
    • ”וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי “ (תהלים לה, פסוק טו)

נגזרות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

צֹלֵעַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צולע
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־ל־ע
דרך תצורה
נטיות נ׳ צֹלֵעָה צֹלַעַת
  1. לשון המקרא מי שיש לו מום ברגליו ומתקשה בהליכה. בהשאלה: מתקשה במעשיו.
    • ”הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ “ (צפניה ג, פסוק יט)
    • העסק הצולע טרם נסגר
    • המשימה נעשתה בצורה צולעת למדי.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: lame‏‏‏‏

צֶלַע ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. בהשאלה: כשלון.
    • ”כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד“ (תהלים לח, פסוק יח)
    • ”וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי “ (תהלים לה, פסוק טו)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏