גונן

גּוֹנֵן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גונן
שורש וגזרה	ג־נ־ן, גזרת ע"ע
בניין	פִּעֵל

1. הֵגֵן, שָמַר מִפְּנֵי רַע.

   • "אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ גּוֹנֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..." מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי
   • "שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְגוֹנֵן עַל אַמַּת הַמַּיִם" ("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)
   • בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת המגוננת על עופריה.

גיזרון

• ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת מגן . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של השד המגן על הגן (עדן).

מילים נרדפות

• הגן
• סַךְ
• שמר

תרגום

• אנגלית: to protect‏‏‏‏
• ערבית: آمَنَ‏, دَافَعَ‏‏‏‏

ראו גם

• התגונן
• מגננה

גּוֹנַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גונן
שורש וגזרה	ג־נ־ן, גזרת ע"ע
בניין	פֻּעַל

1. הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה.

   • ירושלים גּוֹנַנָה שנים רבות באמצעות חומות.

מילים נרדפות

• הוגן

תרגום

• אנגלית: to be defended‏, to be protected‏‏‏‏
• ערבית: نُوضِلَ‏‏‏‏

ראו גם

• התגונן