חגר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חִגֵּר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיגר
הגייה* Higer
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־ג־ר א
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות עפ"י המקרא: ר׳ חִגְרִים, נ׳ חִגֶּרֶת, נ"ר חִגְרוֹת
  1. לשון חז"ל בעל מום באחת מרגליו או בשתיהן אשר גורם לו צליעה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בתנ"ך נהוג שדגש נשמט כאשר האות הדגושה מנוקדת בשווא נח (בייחוד במשקל "קִטֵּל" ובפועלי חפ"נ) , כך למשל: עִוְרִים, פִּקְחִים, יִקְחוּ וכו'..אולם, עפ"י החלטותיה של האקדמיה ללשון העברית: "דגש חזק הבא במילה (או בנטייתה) יבוא בצורות הנוטות גם כאשר האות שוואית. למשל: יִקַּח- יִקְּחוּ, עִוֵּר-עִוְּרִים" [1] ראוי להדגיש כי הדוגל עפ"י דרך התנ"ך-בהשמטת הדגש, אינו טועה כלל וכלל.

ראו גם[עריכה]


השורש חגר א

השורש ח־ג־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ג־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָגַר חוֹגֵר יַחְגֹּר חֲגֹר לַחֲגֹר או לַחְגֹּר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחְגִּיר מַחְגִּיר יַחְגִּיר הַחְגֵּר לְהַחְגִּיר
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְחַגֵּר מִתְחַגֵּר יִתְחַגֵּר הִתְחַגֵּר לְהִתְחַגֵּר

חִגֵּר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיגר
שורש וגזרה ח־ג־ר ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פִּעֵל
  1. חיבר מותניו בחגורה.
    • עליך לְחַגֵּר חגורתך בטרם תחל הנסיעה.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חָגַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חגר
שורש וגזרה ח־ג־ר ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הקיף, כרך סְביב-.
    • ”וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת, וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה, לְחֻקַּת עוֹלָם; וּמִלֵּאתָ יַד-אַהֲרֹן וְיַד-בָּנָיו“ (שמות כט, פסוק ט)
    • ”וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן, וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט, וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם, מִגְבָּעוֹת--כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה“ (ויקרא ח, פסוק יג)
    • ” וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, עַבְדְּךָ בֶן-הֲדַד אָמַר תְּחִי-נָא נַפְשִׁי; וַיֹּאמֶר הַעוֹדֶנּוּ חַי, אָחִי הוּא“ (מלכים א׳ כ, פסוק לב)
  2. בהשאלה חיבר חגורה לגופו.
    • ”וְכָל-מוֹאָב, שָׁמְעוּ, כִּי-עָלוּ הַמְּלָכִים, לְהִלָּחֶם בָּם; וַיִּצָּעֲקוּ, מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל-הַגְּבוּל“ (מלכים ב׳ ג, פסוק כא)

גזרון[עריכה]

  • בזמן כתיבת ספר דברי הימים בבואו למסור גרסה עדכנית לנאמר בספר שמואל, משמיט המחבר את תיבת ח-ג-ר שהפכה בתקופתו למיושנת, ראו - ”דָוִד, חָגוּר אֵפוֹד בָּד“ (שמואל ב, פסוק ו). ”וְעַל-דָּוִיד אֵפוֹד בָּד“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כז). [1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

חָגַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חגר
שורש וגזרה ח־ג־ר א, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל צָלַע, לא היה יציב בהליכתו.
    • "ר' שמעון בן גמליאל אומר: אם היה חוגר באחת מרגליו או סומא באחת מעיניו מומין גדולין הן יוציא ויתן כתובה" (תוספתא, סדר נשים, מסכת כתובות, פרק ז', י')
    • לאחר שגולן שבר את כף רגלו ונחבש בגבס, הוא חגר במשך חודש ימים.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש חגר א

השורש ח־ג־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ג־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָגַר חוֹגֵר יַחְגֹּר חֲגֹר לַחֲגֹר או לַחְגֹּר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחְגִּיר מַחְגִּיר יַחְגִּיר הַחְגֵּר לְהַחְגִּיר
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְחַגֵּר מִתְחַגֵּר יִתְחַגֵּר הִתְחַגֵּר לְהִתְחַגֵּר

ראו גם[עריכה]

חָגַר ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חגר
שורש וגזרה ח־ג־ר א, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל נעצר מעט במכשול, נתקע לא עבר חלק.
    • וכמה פגימתה? שתהא חוגרת הציפורן.

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה]

  1. מחברת - שרה יפת, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים' : מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה וע ירושלים מוסד ביאליק 2017 עמ' - 669