מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שם לב על דבר כדי שלא ייפגע או יאבד .
”וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ .“ (בראשית ב , פסוק טו )
”כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר ; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.“ (שמות כב , פסוק ט )
”וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה; הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם.“ (ויקרא יח , פסוק כו )
”כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר ; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.“ (שמות כב , פסוק ט )
”וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת.“ (שמואל ב׳ טו , פסוק טז )
יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל... "בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם", דוד שמעוני
לשון המקרא הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
”עֻזּוֹ, אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה : כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי“ (תהילים נט , פסוק י )
נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא; הקפיד .
פועל שכיח מאוד במקרא. מצוי גם בצורה היחידאית: בלשון יחיד, 'שְׁמֻרָה' ובמקרא בלשון רבים - ”שְׁמֻרוֹת“ (תהלים עז , פסוק ה ) כדימוי לאל השומר על עיני המאמין.
אוגריתית שמר ṯmr
אכדית כשם עצם שימרו šimru 𒌑𒄩 . (פועל: šamaru- המתין, חיכה ל-).
סורית-ארמית שוּמֲרַא ܫܲܡܵܪܵܐ
ארמנית (ממקור שמי) שוּמרַאי շումրայ ,šumray
בערבית שמרא, شَمَر משורש ש-מ-ר ش م ر , גם במשמעות המקראית לעיל- "לחכות", וגם להדק, לכסות. וכשם עצם- ענף, אשכול.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש שמר א
השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
שׁ־מ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׁמַר
שׁוֹמֵר
(ב׳ פעוּל: שָׁמוּר )
יִשְׁמֹר
שְׁמֹר
לִשְׁמֹר
נִפְעַל
נִשְׁמַר
נִשְׁמָר
יִשָּׁמֵר
הִשָּׁמֵר
לְהִשָּׁמֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שִׁמֵּר
מְשַׁמֵּר
יְשַׁמֵּר
שַׁמֵּר
לְשַׁמֵּר
פֻּעַל
שֻׁמַּר
מְשֻׁמָּר
יְשֻׁמַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִשְׁתַּמֵּר
מִשְׁתַּמֵּר
יִשְׁתַּמֵּר
הִשְׁתַּמֵּר
לְהִשְׁתַּמֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שומר
הגייה *
shumar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־מ־ר
דרך תצורה
משקל קֻטָּל
נטיות
ר׳ שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר׳ שֻׁמְּרֵי־
צמח שומר בטבע
צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
פרותיו של השומר משמים כתבלין וכתרופה.
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שומר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שומר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שמר
הגייה *
she mer
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־מ־ר ב
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְמָרִים; ס"ר שִמְרֵי־
שמרים יבשים
פטריה חד תאית מתסיסה , המוספת במהלך הכנת משקאות אלכוהוליים או במהלך אפיית בצק כדי להתפיחו.
שמרי היין חיים על זג הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.
השמר מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק שמרים יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
"בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף שמרים , וכן בכל ימות השבוע..." ("ציורי מסע" , י"ל פרץ )
לשון המקרא כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין.
”מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים“ (ישעיהו כה , פסוק ו )
”כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ“ (תהלים עה , פסוק ט )
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף
גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שמרים