שמר
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁמֵּר.
שָׁמַר
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
שורש וגזרה | ש־מ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שם לב על דבר כדי שלא ייפגע או יאבד.
- ”וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.“ (בראשית ב, פסוק טו)
- ”כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.“ (שמות כב, פסוק ט)
- ”וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה; הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם.“ (ויקרא יח, פסוק כו)
- ”כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ־שׁוֹר אוֹ־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר; וּמֵת אוֹ־נִשְׁבַּר אוֹ־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.“ (שמות כב, פסוק ט)
- ”וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק טז)
- יוֹאָשׁ וְיִצְחָק, בַּחוּרִים אַמִּיצִים [...]/ יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּיל/ אֶת שְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל מִצָּר מִשְׁתּוֹלֵל... "בְּהַר אֶפְרַיִם בְּיָקְנְעָם", דוד שמעוני
- לשון המקרא הִמְתִּין לְדָבָר בְּצִפִּיָּה וּבְתִקְוָה.
- נָטַר בְּלִבּוֹ רִגְשֵׁי מַשְׂטֵמָה וְאֵיבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא; הקפיד.
גיזרון
[עריכה]- פועל שכיח מאוד במקרא. מצוי גם בצורה היחידאית: בלשון יחיד, 'שְׁמֻרָה' ובמקרא בלשון רבים - ”שְׁמֻרוֹת“ (תהלים עז, פסוק ה) כדימוי לאל השומר על עיני המאמין.
- אוגריתית שמר ṯmr
- אכדית כשם עצם שימרו šimru 𒌑𒄩 . (פועל: šamaru- המתין, חיכה ל-).
- סורית-ארמית שוּמֲרַא ܫܲܡܵܪܵܐ
- ארמנית (ממקור שמי) שוּמרַאי շումրայ ,šumray
- בערבית שמרא, شَمَر משורש ש-מ-ר ش م ر, גם במשמעות המקראית לעיל- "לחכות", וגם להדק, לכסות. וכשם עצם- ענף, אשכול.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]
1 |
2 |
תרגום
[עריכה]
השורש שמר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֻׁמָּר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שומר |
הגייה* | shumar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־מ־ר |
דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
נטיות | ר׳ שֻׁמָּרִים; שֻׁמָּר־, ר׳ שֻׁמְּרֵי־ |
- צמח רב שנתי, גבוה, בעל פרחים צהובים.
- פרותיו של השומר משמים כתבלין וכתרופה.
גיזרון
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שומר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר |
שֶׁמֶר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שמר |
הגייה* | shemer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־מ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְמָרִים; ס"ר שִמְרֵי־ |
- פטריה חד תאית מתסיסה, המוספת במהלך הכנת משקאות אלכוהוליים או במהלך אפיית בצק כדי להתפיחו.
- שמרי היין חיים על זג הענב ובזמן הסחיטה נכנסים לנוזל.
- השמר מפרק את הסוכר לפחמן דו חמצני (הגורם להתפחת הבצק), ולכן כדי שבצק שמרים יתפח צריך להוסיף לו סוכר.
- "בערב־שבת הנני מחליף לראשונה את חלותיה בחלותי, ולהאחרות אני מוסיף שמרים, וכן בכל ימות השבוע..." ("ציורי מסע", י"ל פרץ)
- לשון המקרא כינוי למשקע הנותר בתחתית כוס היין.
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- קובעת (2)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שמרים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמרים |