פסח על שתי הסעפים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פסח על שתי הסעיפים
הגייה* pasakh al shtei haseipim
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש פ־ס־ח
דרך תצורה
נטיות
  1. לא היה מסוגל לקבל החלטה מכל האופציות שהוצעו לפניו.
    • "יאמרו אלה המוצאים לנכון להתווכח עם ה'פוסחים על הסעיפים'" (על חזיון ה"שמד" - יח ברנר)
    • "מלחמת צירי האֵלים בבין-הערבים לפני עם פוסח על שתי הסעיפים." (שאלות והערות - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

מקור[עריכה]

  • מהתנ"ך: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר." (מלכים א יח כא).

מידע נוסף[עריכה]

  • יש המפרשים "סעיף" במשמעות "מחשבה". למשל, רש"י, בפירושו על מלכים א', פרק י"ח, פסוק כ"א מפרש: "'שתי הסעפים' - שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלהים".
  • יש המפרשים "סעיף" במשמעות "ענף". כציפור המדלגת בין ענפי האילן.

הפירוש "מצודת ציון", בפירושו על פסוק זה: "'הסעיפים' - המחשבות כמו ”סעפים שנאתי“ (תהלים קיט, פסוק קיג), והוא לשון מושאל מסעיף־אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן".

ביטויים קרובים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש פסח

השורש פ־ס־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ס־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּסַח פּוֹסֵחַ יִפְסַח פְּסַח לִפְסֹחַ
נִפְעַל נִפְסַח נִפְסָח יִפָּסַח הִפָּסַח לְהִפָּסֵחַ
הִפְעִיל הִפְסִיחַ מַפְסִיחַ יַפְסִיחַ הַפְסַח לְהַפְסִיחַ
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל פִּסַּח מְפַסֵּחַ יְפַסַּח פַּסַּח לְפַסֵּחַ
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּסַּח מִתְפַּסֵּחַ יִתְפַּסַּח הִתְפַּסַּח לְהִתְפַּסֵּחַ

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]

קישורים חיצוניים[עריכה]