מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מצה |
| הגייה* | matsa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | מ־צ־ץ |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ מַצּוֹת; מַצַּת־, ר׳ מַצּוֹת־ |
שלוש מצות
- לשון המקרא מאפה העשוי מבצק שלא תפח. היא נחשבת למאכל יהודי, ובחג הפסח מצווה לאכלה בלבד.
- ”וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד – וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה – וַיֹּאכֵלוּ.“ (בראשית יט, פסוק ג)
- ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים וְאֵיפַת־קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר; וַיּוֹצֵא אֶלָיו אֶל־תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ.“ (שופטים ו, פסוק יט)
- ”וְלָאִשָּׁה עֵגֶל־מַרְבֵּק בַּבַּיִת, וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ; וַתִּקַּח־קֶמַח וַתָּלָשׁ, וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.“ (שמואל א׳ כח, פסוק כד)
- ”וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת; וְלַמַּחֲבַת וְלַמֻּרְבָּכֶת, וּלְכָל־מְשׂוּרָה וּמִדָּה.“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כט)
- לשון חז"ל [לא בשימוש] עור עשוי למלאכה ולא מעובד.
- השורש מ־צ־ץ מתייחס להיות המצה לחם יבש, שנמצצו נוזליו או ש"מוצו נוזליו" (מוצו, משורש מ־צ־י/ה). (אך זהו פירוש דחוק)
- מקבילה ביוונית: mâza) μᾶζα) – לחם שעורים.
 ערך בוויקיפדיה: מצה |
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצה |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מַצָּה |
| הגייה* | matsa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־צ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ מַצּוֹת; מַצַּת־, ר׳ מַצּוֹת־ |
- לשון המקרא [ארכאי] ריב, קטטה.
- ”הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא-תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם.“ (ישעיהו נח, פסוק ד)
- ”רַק-בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת-נוֹעָצִים חָכְמָה.“ (משלי יג, פסוק י)
- ”אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ-שָׁבֶר.“ (משלי יז, פסוק יט)
- מלבי"ם: "מצה היא המריבה הגדולה, בהכאות" (מלבי"ם על משלי יז יט).
- לשון המקרא שתה את כל הנוזלים מדבר מסוים.
| השורש מצה |
|
השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | |
| מ־צ־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
מָצָה |
מוֹצֶה |
יִמְצֶה |
מְצֵה |
לִמְצוֹת |
| נִפְעַל |
נִמְצָה |
נִמְצֶה |
יִמַּצֵה |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
מִצָּה |
מְמַצֵּה |
יְמַצֵּה |
מַצֵּה |
לְמַצּוֹת |
| פֻּעַל |
מֻצָּה |
מְמֻצֶּה |
יְמֻצֶּה |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְמַצָּה |
מִתְמַצֵּה |
יִתְמַצֵּה |
הִתְמַצֵּה |
לְהִתְמַצּוֹת |
|
|
- בהשאלה: ניסה את הכול, השתמש בכל האפשרויות, ניצל משהו עד תום.
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, יִכָּנֵס, שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת, מִפְּנֵי הַטּוֹעִין.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ד, משנה יא)
- מיצינו את כל האפשרויות, לא נותר אלא ללכת לבחירות.
- [טכנולוגיה] הפיק חומר מתוך תערובת חמרים בשיטת המִצוּי.
- [מתמטיקה] צורת הוכחת נוסחה הדרגתית, שאינה סופית אלא שואפת אליו במיצוי האפשרויות.
- utilize, exhaust
- extract
| השורש מצה |
|
השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | |
| מ־צ־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
מָצָה |
מוֹצֶה |
יִמְצֶה |
מְצֵה |
לִמְצוֹת |
| נִפְעַל |
נִמְצָה |
נִמְצֶה |
יִמַּצֵה |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
מִצָּה |
מְמַצֵּה |
יְמַצֵּה |
מַצֵּה |
לְמַצּוֹת |
| פֻּעַל |
מֻצָּה |
מְמֻצֶּה |
יְמֻצֶּה |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְמַצָּה |
מִתְמַצֵּה |
יִתְמַצֵּה |
הִתְמַצֵּה |
לְהִתְמַצּוֹת |
|
|