מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מצה
|
הגייה* |
matsa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
מ־צ־ץ
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
ר׳ מַצּוֹת; מַצַּת־, ר׳ מַצּוֹת־
|
- לשון המקרא מאפה העשוי מבצק שלא נחמץ. היא נחשבת למאכל יהודי, ובחג הפסח מצווה לאכלה בלבד.
- ”וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.“ (שמות יב, פסוק לט)
- ”בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.“ (יחזקאל מה, פסוק כא)
- לשון חז"ל עור עשוי למלאכה ולא מעובד.
- השורש מ־צ־ץ מתייחס להיות המצה לחם יבש, שנמצצו נוזליו או ש"מוצו נוזליו" (מוצו, משורש מ־צ־י/ה). (אך זהו פירוש דחוק)
- מקבילה ביוונית: mâza) μᾶζα) – לחם שעורים.
ערך בוויקיפדיה: מצה |
|
|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצה |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מַצָּה
|
הגייה* |
matsa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
נ־צ־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטֵלָה
|
נטיות |
ר׳ מַצּוֹת; מַצַּת־, ר׳ מַצּוֹת־
|
- לשון המקרא ריב, קטטה.
- ”הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא-תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם.“ (ישעיהו נח, פסוק ד)
- ”רַק-בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה וְאֶת-נוֹעָצִים חָכְמָה.“ (משלי יג, פסוק י)
- ”אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ-שָׁבֶר.“ (משלי יז, פסוק יט)
- מלבי"ם: "מצה היא המריבה הגדולה, בהכאות" (מלבי"ם על משלי יז יט).
- לשון המקרא שתה את כל הנוזלים מדבר מסוים.
השורש מצה
|
השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
|
מ־צ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
מָצָה
|
מוֹצֶה
|
יִמְצֶה
|
מְצֵה
|
לִמְצוֹת
|
נִפְעַל
|
נִמְצָה
|
נִמְצֶה
|
יִמַּצֵה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
מִצָּה
|
מְמַצֵּה
|
יְמַצֵּה
|
מַצֵּה
|
לְמַצּוֹת
|
פֻּעַל
|
מֻצָּה
|
מְמֻצֶּה
|
יְמֻצֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַצָּה
|
מִתְמַצֵּה
|
יִתְמַצֵּה
|
הִתְמַצֵּה
|
לְהִתְמַצּוֹת
|
| |
|
- בהשאלה: ניסה את הכול, השתמש בכל האפשרויות, ניצל משהו עד תום.
- מיצינו את כל האפשרויות, לא נותר אלא ללכת לבחירות.
- [טכנולוגיה] הפיק חומר מתוך תערובת חמרים בשיטת המִצוּי.
- [מתמטיקה] צורת הוכחת נוסחה הדרגתית, שאינה סופית אלא שואפת אליו במיצוי האפשרויות.
- utilize, exhaust
- extract
השורש מצה
|
השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
|
מ־צ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
מָצָה
|
מוֹצֶה
|
יִמְצֶה
|
מְצֵה
|
לִמְצוֹת
|
נִפְעַל
|
נִמְצָה
|
נִמְצֶה
|
יִמַּצֵה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
מִצָּה
|
מְמַצֵּה
|
יְמַצֵּה
|
מַצֵּה
|
לְמַצּוֹת
|
פֻּעַל
|
מֻצָּה
|
מְמֻצֶּה
|
יְמֻצֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַצָּה
|
מִתְמַצֵּה
|
יִתְמַצֵּה
|
הִתְמַצֵּה
|
לְהִתְמַצּוֹת
|
| |
|