הציל

הִצִּיל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הציל
שורש וגזרה	נ־צ־ל, גזרת חפ"נ
בניין	הִפְעִיל

1. חילץ מצרה או מאי-נוחות, מילט.

   • המזגן שהתקינו ממש הציל אותנו מהחום הנורא של הקיץ.
   • ”כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן“ (עמוס ג, פסוק יב).
   • ”וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ“ (שמות יב, פסוק כז).
   • ”רבי יונתן בן שאול אומר: רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל - נהרג עליו“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נז, עמוד א).
   • "הכדור והפקעת של גמי שנתנן על פי החבית... לא הציל [מטומאה] עד שימרח מלמעלן ומלמטן - כלים י׳ ד'" (אוצר מאמרי הלכה - חלק א', עמוד רס"ה, 2289, באתר HebrewBooks).

גיזרון

• מן המקרא.
• משמעות הפועל הערבי تَنَصَّلَ מאותו השורש היא בין היתר: "נחלץ".
• שורש דומה קיים גם בארמית.
• השורש נצל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה נאמר על בני ישראל: ”וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו), כלומר: לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב ”וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם“ (שמות לג, פסוק ו) - כלומר: הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). הפועל 'הִצִּיל' הוא בבניין הפעיל, שהוא בניין פעיל, ומשמעותו: הסיר ממישהו את הסכנה, לקחו מהסכנה שבה הוא נמצא.

צירופים

• הִצִּיל דָּבָר מִפִּיו
• כָּל הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ הִצִּיל עוֹלָם מָלֵא
• צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
• אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ
• אוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה

נגזרות

• הַצָּלָה
• מַצִּיל
• הַצִּילוּ!

מילים נרדפות

• הוֹשִׁיעַ
• מִלֵּט
• חִלֵּץ
• גָּאַל
• פָּדָה

ניגודים

• לכד

תרגום

• איטלקית: salvare‏‏‏‏
• אנגלית: save‏‏‏‏
• גרמנית: retten‏‏‏‏
• הולנדית: redden‏‏‏‏
• טורקית: kurtarmak‏‏‏‏
• יידיש: ראטעווען‏‏‏‏
• ספרדית: salvar‏‏‏‏
• ערבית: إنقاذ‏‏‏‏
• פרסית: نجات دادن‏‏‏‏
• צרפתית: sauver‏‏‏‏
• רוסית: спасать‏‏‏‏