בעור חמץ

בִּעוּר חָמֵץ

(יש לשכתב פירוש זה): מצב שבו שורפים כל מאכל העשוי מלחם.
- ”יורדי הים בקיאים היו בחכמת התכונה (אסטרונומיה), ובהיותם בלב־ים נקל היה להם לקבוע את הרביע השני, הוא הארבעה־עשר לחודש ניסן, ערב פסח, זמן ביעור חמץ ולאחריו עריכת ליל הסדר.“ (המערכה על הימים – תולדות העוצמה הימית, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- ”פסח מעולה ומשובח שבהם – מצות ביעור חמץ מחייבת חידושו של בית וחידושם של כלים, ונודעת חביבות ליל הסדר ומנהגיו ומאכליו…“ (נקמת מרעים: תועבת פרנק, מאת אברהם שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: ביעור חמץ