יהושע

יְהוֹשֻׁעַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יהושע
הגייה^*	yehoshu'a
חלק דיבר	שם פרטי
מין
שורש	י־שׁ־ע
דרך תצורה
נטיות

הספר הראשון בספרי הנביאים שבתנ"ך, ע"ש הדמות הראשית בו: יהושע בן נון, העוסק בתקופת כיבוש ארץ ישראל.
- ”סדרן של נביאים – יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יד, עמוד ב)
שם פרטי לזכר.
- ”אֱמָר-נָא אֶל-זְרֻבָּבֶל בֶּן-שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל-יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶל-שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר“ (חגי ב, פסוק ב)
- ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, יִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאִם לָאו, מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה ג)
- ”יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם; יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ו)

גיזרון

הספר נקרא על שמו של יהושע בן נון, שהנהיג את עם ישראל בתקופה המתוארת בספר. מסופר בתנ"ך שמשה הוא שנתן ליהושע את שמו: ”וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ“ (במדבר יג, פסוק טז). חז"ל מפרשים את השם כתפילה של משה על יהושע: ”יה יושיעך מעצת מרגלים“ (בבלי, מסכת סוטה – דף לד, עמוד ב), בספר נחמיה, בלשון העברית המאוחרת של שבי ציון נהגה שמו בהשפעה ארמית ללא תוכית ה' ,בצורה: ”יֵשׁוּעַ“ (נחמיה ח, פסוק יז).