כרך

כְּרַךְ גם כֶּרֶךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כרך
הגייה^*	krakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ר־ך
דרך תצורה	משקל קְטַל
נטיות	כְּרַךְ־; ר׳ כְּרַכִּים, כְּרַכֵּי־

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

עיר גדולה ומרכזית; בלשון חז"ל בפרט כזו המוקפת חומה.
- ”בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ; וְאִם לָאו, קוֹרֵא עִמָּהֶן.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה ג)
- ”עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר; בַּכְּרַכִּים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי, וּבַכְּפָרִים, עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ו)
- ניכר שכפריים רבים עוזבים לאזור הכרך בחיפוש אחר פרנסה.
עברית חדשה ספר יחיד מתוך סדרה.
- ראיתי שהוא השתמש באינציקלופדיה העברית כרך א', ולא החזיר.

ע"ש החומה הכורכת את כל הבתים שבעיר. באונקלוס הצורה הארמית כרכא 'מושב כרוך בחומה' מתרגמת עברית 'מבצר'^[1] או 'טירה'^[2], ועומדת בניגוד ל'פַצחָא', מושב בלי חומה (מן פצח קרוב אל פתח: 'משוב פתוח'),^[3] שמתרגמת עברית חצר^[2] או מחנה.^[1]
מן כריכה של ספר שהיא מהפועל כָּרַךְ.

ערך בוויקיפדיה: מטרופולין

הקיף ועטף סביב. הכניס בתוך אגודה.
- ”נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון והקיף להם ראשי אגפים“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יא, משנה א)
- ”וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם ולא נשתייר מהם אלא אני“ (איכה רבה, פרשה ב, סימן ד)
(ספרות) הכין כריכה לספר. תיקן כריכתו של ספר שבלתה.
לשון חז"ל פתח בסעודה של לחם.

מקביל לאכדית כַּרַכֻּ karāku (כַּרכּוּ karku 'כרוך, גלול'), ארמית כְּרַך^[4]^[5].
לשון חז''ל, אבל המילה מאותו שורש תַּכְרִיךְ 'בגד כרוך סביב הגוף' קיימת במקרא^[6] ( ”וְתַכְרִיךְ בּוּץ“ (אסתר ח, פסוק טו), בּוּץ = אריג מפשתן).