חוב

חוֹב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חוב
הגייה*	chov
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ו־ב
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	חוֹבוֹת נס חוֹבוֹ חובה

1. מה שמוטל על האדם לעשות בין אם ירצה ובין אם לאו. בפרט: סכום כסף שעליו לשלם עבור נזק הלואה או כל דין.

   • ”חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּגֶד“ (יחזקאל יח, פסוק ז)
   • ”וכן לענין החוב אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ח, משנה ג)
   • ”מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו וא"ל אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני תן לו שטרו“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק י, משנה ה)
   • ”מי שהקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ו, משנה ב)
   • ”כיון שהגיע לו זמנו לא היה לפורעו, א"ל בא ועשה עמי בחובך“ (איכה רבה, פרשה ג, סימן א)
   • ”חג הסוכות תעשה לך: לך-לשם חובך“ (בבלי, מסכת סוכה – דף ט, עמוד א)

גיזרון

• מן חיב חב. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים

• בעל חוב
• שטר חוב
• אגרת חוב

ניגודים

• רשות
• זכות

תרגום

• אנגלית: debt‏‏‏‏

ראו גם

• תשלום
• אסור
• קנס
• מצוה