עירה

לערך העוסק בעִירָה, פועל; ראו עֵרָה.

עֲיָרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיירה
הגייה^*	ayara
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־י־ר
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ עֲיָרוֹת; עֲיָרַת־; ר׳ עֲיָרוֹת־

עיר קטנה, יישוב עירוני קטן.
- ”כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
- "שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ..." (העיירה בוערת, שירו של מרדכי גבירטיג, 1938)

השורש ע־י־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

לשון חז"ל פיסה קטנה של צמר, צמר גפן או חומר סיבי אחר.
- "בנפש המסכת, ובשתי העומד, ובכפול שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שהיא עתידה להחזירה, טמא." (משנה כלים כא א)
החוט היוצא משפת האריג בזמן האריגה; קצה חוט ערב הבולט מן האריג כי הוא קצר מכדי לחזור לבין חוטי השתי.