חטאת

חַטָּאת

לשון המקרא עבירה על רצון האל. ולעתים גם פגיעה באדם אם נעשה שלא במזיד.
- ”וחטאתם כי כבדה מאוד“ (בראשית יח, פסוק כ)
- ”שא נא לפשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך“ (בראשית נ, פסוק יז)
- ”שא נא חטאתי אך הפעם“ (שמות י, פסוק יז)
- ”וכפר על חטאתנו למען שמך“ (תהלים עט, פסוק ט)
בהשאלה: אחד מסוגי הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש ככפרה על חטאים, וכחלק מקרבן מוסף במועדים.
- ”וְאֶת-בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת-עֹרוֹ וְאֶת-פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא.“ (שמות כט, פסוק יד)
- ”וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.“ (ויקרא טז, פסוק כה)
- ”וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה אֶת-חַטָּאתוֹ וְאֶת-עֹלָתוֹ.“ (במדבר ו, פסוק טז)
- ”וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי תַּקְרִיב שְׂעִיר-עִזִּים תָּמִים לְחַטָּאת וְחִטְּאוּ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ כַּאֲשֶׁר חִטְּאוּ בַּפָּר.“ (יחזקאל מג, פסוק כב)

ביהדות ישנה אבחנה בין המילים חטא/חטאת שנעשה בשוגג לעוון שנעשה במזיד ופשע שנעשה במרד, בעיקר כשהמונחים נאמרים בסמיכות.

ערך בוויקיפדיה: קורבן חטאת