גנן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים   

גַּנָּן - גָּנַן - גִּנֵּן - גֻּנַּן

גַּנָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גנן
הגייה* ganan
חלק דיבר ש' עצם
מין זכר
שורש ג־נ־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל
גן + ־ָן
נטיות ר׳ גַּנָּנִים, נ׳ גַּנֶּנֶת או גַּנָּנִית
גנן בעבודתו
  1. בעל מקצוע שתפקידו טיפול בגן או בגינת צמחים או ירקות.
    • העסקת גנן על בסיס קבוע תאפשר שמירה על המראה היפה של הגינה ותבטיח שכל הפרחים והצמחים בגינה מטופלים כראוי.
    • גַּנָּן גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן, שובר שניים
  2. [סלנג, צה"ל] בהשאלה (1): מפקד (שלרוב איננו קצין) בקורס מפקדים (לרוב בחיל השריון) שתפקידו לאמן את החיילים שבסיום הקורס יהפכו להיות מש"קים.
    • בסיום הקורס ממשיכים החניכים המצטיינים לקצונה בזימון ישיר (או נשארים "גננים" - מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים עד היציאה לבה"ד 1). "קורס מפקדי טנקים". ‏אתר יד לשריון‏
  3. אדם העובד בגן ילדים.
    • "דמות הגבר ודמות האישה מהוות שלם, כמו יינג ויינג, ובגן שבו יש גנן, ובדרך כלל גם סייעות, הילד חווה את שני הצדדים כל הזמן וזה נותן לו את האיזון שהוא צריך. זה משלים את המסגרת של התא המשפחתי הקלאסי". הילה יחימוביץ', "גנן בגן: ממש לא לנשים בלבד". ‏מאקו‏, 25/08/11
  4. לשון חז"ל (לא בשימוש) שבבעלותו גן או גינה.
    • ”אמרו כשהיה אחד מהן הולך אצל הג[נ]ן וא' לו. תן לי באיסר ירק. כשהוא נותן לו והיה משכשכו <עמ' עט> מוצא בעפרו זהב...“ (ויקרא רבה, פרשה ד, סימן א)
  5. (לא בשימוש) כינוי למדריך חקלאי שהיה בשימוש בתקופת העלייה הראשונה במושבות הברון.
    • "כל הקולוניות, הישנות והחדשות, הולכות בעינים עצומות בעקבות הגננים של הנדיב." (אשר צבי גינצברג [אחד העם], "על פרשת דרכים" א [תרנ"ה])

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה לראשונה בספרות חז"ל. מורכבת מ-גן בתוספת "ן" לציון בעל מקצוע.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גנן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גננים

האקדמיה ללשון העברית, "גנן בגן הילדים". ‏האקדמיה ללשון העברית‏, 13/06/10

גָּנַן[עריכה]

Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּנַן.

גִּנֵּן[עריכה]

Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּנֵּן.

גֻּנַּן[עריכה]

Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גֻּנַּן.


השורש גנן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. ג־נ־ן א - שמירה / הגנה.
  2. ג־נ־ן ב - בוסתן / גינה.