מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נטע
הגייה *
ne ta
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ט־ע
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ נְטָעִים; נֶטַע־, ר׳ נִטְעֵי־
נטע אורן
לשון חז"ל עץ רך שזה עתה נִטַּע. שתיל של עץ.
”כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל-כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.“ (ישעיהו יז , פסוק י )
”מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמֹו־נָטַע .“ (איוב יד , פסוק ט )
”הֵמָּה הַיֹּוצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתֹּו יָשְׁבוּ שָם.“ (דברי הימים א׳ ד , פסוק כג )
”שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע .“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה ג )
"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר נֶטַע אֶרֶז, שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן" מתוך שיר בהלחנת דובי זלצר . מעניין לציין כי במקור, ישעיהו מא , פסוק יט , המילה נטע לא מופיעה.
שם פרטי לנקבה או לזכר (השם היה נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה. בשנים האחרונות הוא נפוץ גם בארץ כשם לזכר).
מילים נרדפות [ עריכה ]
לשון המקרא שתל ,הניח צמח או עץ בבור שנחפַּר באדמה.
”וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ“ (דברים כ , פסוק ו )
”לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ“ (דברים טז , פסוק כא )
בט"ו בשבט נהוג לטעת שתילים בכל רחבי הארץ.
מן התנ"ך.
השורש נטע
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
שתילה , השמת צמח באדמה
גזרה
גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון
המקרא
השורש נ־ט־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ־ט־ע
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָטַע
נוֹטֵע, נָטוּע
יִטַּע
טַע
לָטַעַת או לִנְטֹעַ או לִטַּע
נִפְעַל
נִטַּע
נִטָּע
יִנָּטַע
הִנָּטַע
לְהִנָּטֵעַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל
הֻטַּע
מֻטַּע
יֻטַּע
-אין-
-אין-
פִּעֵל
נִטַּע
מְנַטֵּעַ
יְנַטַּע
נַטֵּעַ
לְנַטֵּעַ
פֻּעַל
נֻטַּע
מְנֻטַּע
יְנֻטַּע
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
שורש זה מזדהה בבניינים נפעל ופיעל בזמן העבר.