נטע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִטַּע, נֻטַּע, נַטָּע.

נֶטַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נטע
הגייה* neta
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ט־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְטָעִים; נֶטַע־, ר׳ נִטְעֵי־
נטע אורן
  1. לשון חז"ל עץ רך שזה עתה נִטַּע. שתיל של עץ.
    • ”כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל-כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.“ (ישעיהו יז, פסוק י)
    • ”מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמֹו־נָטַע.“ (איוב יד, פסוק ט)
    • ”הֵמָּה הַיֹּוצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתֹּו יָשְׁבוּ שָם.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כג)
    • ”שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע.“ (משנה, מסכת אהלותפרק יח, משנה ג)
    • "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר נֶטַע אֶרֶז, שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן" מתוך שיר בהלחנת דובי זלצר. מעניין לציין כי במקור, ישעיהו מא, פסוק יט, המילה נטע לא מופיעה.
  2. שם פרטי לנקבה או לזכר (השם היה נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה. בשנים האחרונות הוא נפוץ גם בארץ כשם לזכר).

מקור[עריכה]

  • מן המקרא.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

נָטַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נטע
שורש וגזרה נ־ט־ע, גזרת חפ"נ
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]


  1. לשון המקרא שתל,הניח צמח או עץ בבור שנחפַּר באדמה.
    • ”וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ“ (דברים כ, פסוק ו)
    • ”לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ“ (דברים טז, פסוק כא)
    • בט"ו בשבט נהוג לטעת שתילים בכל רחבי הארץ.

גיזרון[עריכה]

מן התנ"ך.

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: impianto‏‏‏‏
  • אנגלית: Plant‏‏‏‏
  • גרמנית: Anlage‏‏‏‏
  • הולנדית: plant‏‏‏‏
  • טורקית: bitki‏‏‏‏
  • יוונית: φυτό‏‏‏‏
  • יפנית: 植物‏‏‏‏
השורש נטע
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שתילה, השמת צמח באדמה
גזרה גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש נ־ט־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ט־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטַע נוֹטֵע, נָטוּע יִטַּע טַע לָטַעַת או לִנְטֹעַ או לִטַּע
נִפְעַל נִטַּע נִטָּע יִנָּטַע הִנָּטַע לְהִנָּטֵעַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל הֻטַּע מֻטַּע יֻטַּע -אין- -אין-
פִּעֵל נִטַּע מְנַטֵּעַ יְנַטַּע נַטֵּעַ לְנַטֵּעַ
פֻּעַל נֻטַּע מְנֻטַּע יְנֻטַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערה[עריכה]

  • שורש זה מזדהה בבניינים נפעל ופיעל בזמן העבר.