לדלג לתוכן

נטע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: נִטַּע, נֻטַּע, נַטָּע.

נֶטַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נטע
הגייה* neta
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ט־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְטָעִים; נֶטַע־, ר׳ נִטְעֵי־
נטע אורן
  1. לשון המקרא עץ רך שהניחוהו בקרקע לאחר שנבט.
    • ”כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ, וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ; עַל-כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים, וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.“ (ישעיהו יז, פסוק י)
    • ”מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ; וְעָשָׂה קָצִיר כְּמֹו־נָטַע.“ (איוב יד, פסוק ט)
    • ”הֵמָּה הַיֹּוצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה; עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתֹּו יָשְׁבוּ שָם.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כג)
    • ”שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע.“ (משנה, מסכת אהלותפרק יח, משנה ג)
    • "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר נֶטַע אֶרֶז, שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן" מתוך שיר בהלחנת דובי זלצר. מעניין לציין כי במקור, ישעיהו מא, פסוק יט, המילה נטע לא מופיעה.
  2. שם פרטי לנקבה או לזכר (השם היה נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה. בשנים האחרונות הוא נפוץ גם בארץ כשם לזכר).

מקור

[עריכה]
  • מן המקרא.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

נָטַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נטע
שורש וגזרה נ־ט־ע, גזרת חפ"נ
בניין קל
אדם נוטע עץ
  1. לשון המקרא הניח צמח או עץ בתוך גומה בקרקע.
    • וַיִּטַּע יהוה אֱלֹהִים גַּן־בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.“ (בראשית ב, פסוק ח)
    • ”וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל...“ (ויקרא יט, פסוק כג)
    • ”לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל־עֵץ; אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לָּךְ.“ (דברים טז, פסוק כא)
    • ”וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂרֵק, כֻּלּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.“ (ירמיהו ב, פסוק כא)
    • וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם; אָמַר יהוה, אֱלֹהֶיךָ.“ (עמוס ט, פסוק טו)
    • ”וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה, וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה – וּבָנוּ בָתִּים, וְלֹא יֵשֵׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם.“ (צפניה א, פסוק יג)
    • ”עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.“ (קהלת ג, פסוק ב)
    • ”זְרוּעָה וְנִמְלַךְ לְנָטְעָהּ, לֹא יֹאמַר אֶטַּע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ, אֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ב, משנה ד)

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: piantare‏‏‏‏
  • אינדונזית: tanam‏‏‏‏
  • אנגלית: plant‏‏‏‏
  • אספרנטו: planti‏‏‏‏
  • ארמנית: տնկել‏‏‏‏ (תעתיק: tnkel)
  • גרוזינית: დარგვა‏‏‏‏ (תעתיק: dargva)
  • גרמנית: pflanzen‏‏‏‏
  • הולנדית: planten‏, poten‏‏‏‏
  • הונגרית: letelepít‏, ültet‏‏‏‏
  • וייטנמית:
  • טגלית: halaman‏‏‏‏
  • טורקית: dikmek‏‏‏‏
  • יוונית: φυτεύω‏‏‏‏ (תעתיק: fytévo)
  • יידיש: פֿלאַנצן‏‏‏‏
  • יפנית: 植える‏‏‏‏ (תעתיק: ueru)
  • לטינית: sero‏‏‏‏
  • מלאית: tanam‏‏‏‏
  • ספרדית: plantar‏‏‏‏
  • ערבית: غرس‏‏‏‏ (תעתיק: עַ'רַסַ)
  • פולנית: sadzić‏‏‏‏
  • פורטוגלית: plantar‏‏‏‏
  • פרסית: کاشتن‏‏‏‏ (תעתיק: כאשתן)
  • צ'כית: sázet‏‏‏‏
  • צרפתית: planter‏‏‏‏
  • קוריאנית: 심다‏‏‏‏ (תעתיק: simda)
  • רומנית: planta‏‏‏‏
  • רוסית: сажать‏‏‏‏ (תעתיק: sažátʹ)
  • שוודית: plantera‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]
השורש נטע
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שתילה, השמת צמח באדמה
גזרה גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש נ־ט־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

[עריכה]
נ־ט־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטַע נוֹטֵע, נָטוּע יִטַּע טַע לָטַעַת או לִנְטֹעַ או לִטַּע
נִפְעַל נִטַּע נִטָּע יִנָּטַע הִנָּטַע לְהִנָּטֵעַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל הֻטַּע מֻטַּע יֻטַּע -אין- -אין-
פִּעֵל נִטַּע מְנַטֵּעַ יְנַטַּע נַטֵּעַ לְנַטֵּעַ
פֻּעַל נֻטַּע מְנֻטַּע יְנֻטַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערה

[עריכה]
  • שורש זה מזדהה בבניינים נפעל ופיעל בזמן העבר.