מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גן
הגייה * gan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־נ־ן ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ גַּנִּים
גן מטע של עצי פרי .
”וַיְצַו יהוה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר – מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל.“ (בראשית ב , פסוק טז ) ”יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.“ (שיר השירים ד , פסוק טז ) מקום שמגדלים בו ירקות למאכל , גן ירק.
”אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. “ (דברים יא , פסוק י )
שטח נטוע עצים , שיחים ופרחים לנוי וכמקום התרגעות או שעשוע .
”דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ו , פסוק ב ) לרוב מגדלים בגנים עצים ופרחים. גן ילדים .
”גַּן שֶׁלָּנוּ מַה נֶּחְמָד הוּא / לָנוּ טוֹב בּוֹ עַד מְאוֹד / בּוֹ נָשִׁיר, נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, / נְשַׂחֵק וְנַעֲבֹד.“ (גַּן שֶׁלָּנוּ בזֶמֶרֶשֶׁת ) "אתמול בחמש אחר הצהרים / הלכנו עם אמא למכולת / ובדרך ראינו / שהגן שלנו סגור." (גן סגור יהונתן גפן ) "שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם כִּתָּה א'; / שָׁלוֹם לַגַּנֶּנֶת, לַגָּן ." (שָׁלוֹם כִּתָּה א' אהוד מנור ) ערי הממלכה בשומר היו מוקפות בערי וכפרי לוויין שהיו ממוקמים בין שדות שנקראו בשומרית - "גן" . השטח הבלתי מעובד שבין השטחים המושקים שימש כשדה מרעה, וקרוי בשומרית "אֶדִן" (edin), לכן שטחים טבעיים ובלתי מעובדים נקראו בשומרית "גן אדין". ומכאן - ראו גן עדן . מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ]
לשון המקרא ”וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ-לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי“ (ישעיהו לז , פסוק לה ) ”כְּצִפֳּרִים עָפוֹת-כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט“ (ישעיהו לא , פסוק ה ) מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש גנן א
השורש ג־נ־ן א גזרת הכפולים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ג־נ־ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גַּן
גַּן
יָגֹן
גֹּן
לָגֹן
נִפְעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הִפְעִיל
הֵגֵן
מֵגֵן
יָגֵן
הָגֵן
לְהָגֵן
הֻפְעַל
הוּגָן
מוּגָן
יוּגָן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גּוֹנֵן
מְגוֹנֵן
יְגוֹנֵן
גּוֹנֵן
לְגוֹנֵן
פֻּעַל
גּוֹנַן
מְגוֹנַן
יְגוֹנַן
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְגּוֹנֵן
מִתְגּוֹנֵן
יִתְגּוֹנֵן
הִתְגּוֹנֵן
לְהִתְגּוֹנֵן
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גן
הגייה * gen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ גֵּנִים
הנפשה של ה־DNA , בו מקודדים הגנים . יחידת מידע המועברת מאורגניזם לצאצאיו באמצעות החומר התורשתי .
מקורה של המילה הוא מהמונח שטבע דרווין מיוונית: geneā́) γενεᾱ́ ) – דור , ילודה . קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה: גן (נוי)