גנוי
גִּנּוּי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גינוי |
| הגייה* | ginuy |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־נ־י/ה (גזרת נלי/ה) |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ גִּנּוּיִים; גִּנּוּי־, ר׳ גִּנּוּיֵי־ |
- התיחסות שלילית למעשה, ביקורת חריפה, הטלת דופי.
- ...וממחילת הדבור הרע והגנוי מה שאמר הכתוב ”ותדבר מרים ואהרן במשה“ (במדבר יב, פסוק א) ואמר ”והאיש משה ענו מאד“ (במדבר יב, פסוק ג) מפני שמחל להם חובות הלבבות, מאת רבנו בחיי אבן פקודה שער הכניעה, פרק ו
- מעשה כזה ראוי לגינוי חריף.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: denunciation, condemnation
- רוסית: порицание, осуждение