כרם

לערך העוסק בהפועל כָּרַם; ראו תואר כורם.

כֶּרֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כרם
הגייה^*	kerem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ר־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ כְּרָמִים; כֶּרֶם־, ר׳ כַּרְמֵי־

שטח גידול חקלאי בו נוטעים גפנים ומגדלים אותן.
- "בכרמים פרחה הגפן, ועצי־מאכל נושאים פרים בגנים, מור ואהלות וקנמון זולפים בשׂמים" ("סוסתי", מנדלי מוכר ספרים)
- ”וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר־נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ? יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ“ (דברים כ, פסוק ו)
- ”וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם“ (עמוס ט, פסוק יד)
שטח גידול חקלאי בו נוטעים זיתים.
- "ועם צללי ערב ארוכים נכנסו אל בין כרמי זיתים והלכו עוד..." ("מגילת חנניה", ש' בן־ציון)
- ”וַיַּבְעֶר־אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד־קָמָה וְעַד־כֶּרֶם זָיִת“ (שופטים טו, פסוק ה)

באוגריתית 𐎋𐎗𐎎 (כרם);^[1] למילה מקבילה באותה משמעות בארמית־יהודית: מוגדל (כַּרְם).
במשמעות גפן באכדית: , ובארמית־סורית: ܟܪܡܐ.

"ואם יבוא איש לחדרי ויאמר לי: מה לך כל אלה, קום ועלה אל ארץ חדשה, שם תטע כרם או תזרע שדה – גם כן שמעתי לו" ("בין הפטיש לסדן", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
"מַה־לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ? מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים?" (ישעיהו, ה, ד)
"וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, י)
"נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם־פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ" (שיר השירים ז, יג)

המילה "כרם" לבדה תמיד מתייחסת למטע ענבים. כאשר רוצים להתייחס למטע מסוג אחר יש לציין את הגידול המטופח בו, כגון: "כרם זיתים" או "כרם תאנים".

ערך בוויקיפדיה: כרם

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרמים