מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בשֵׁיח'; ראו שֵׁיךְ .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שיח
הגייה *
si akh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׂ־י־ח
דרך תצורה
משקל קִיל
נטיות
ר׳ שִׂיחִים, שִׂיחֵי־
עץ נמוך ובעל גזע קצר, שענפיו יוצאים מבסיסו.
”וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה“ (בראשית ב , פסוק ה )
”הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי-שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם“ (איוב ל , פסוק ד )
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שיח תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שיח
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שיח
הגייה *
si akh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׂ־י־ח
דרך תצורה
משקל קִיל
נטיות
חילופי דברים .
”אַל-תִּתֵּן אֶת-אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת-בְּלִיָּעַל כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה“ (שמואל א׳ א , פסוק טז )
”וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל כִּי-אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ“ (מלכים א׳ יט , פסוק כז )
”הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה“ (תהלים נה , פסוק ג )
”תְּפִלָּה לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יהוה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ “ (תהלים קב , פסוק א )
נושאי השיחה, אופן השיחה, הלך הרוח בשיחה וכיו"ב.
"בימים שבהם מתנהל מאבק איתנים על השליטה בשיח הציבורי בישראל, חשוב שנבין כי לתקשורת יש תפקיד חשוב וגם אחריות רבה." (אביהו סופר / הזירה שנשכחה ב"מעריב" דעות, 7.11.16)
רצף משפטים או מבעים שממוקדים בעניין אחד ומלוכדים באמצעי קישור ולכידות. (על פי המילון למונחי בלשנות ודקדוק / אורה רודריג-שורצולד ומיכאל סוקולוף)
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש שׂיח
השורש שׂ־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
שׂ־י־ח
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׂח
שָׂח
יָשִׂיחַ
שִׂיחַ
לָשִׂיחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֵשִׂיחַ
מֵשִׂיחַ
יָשִׂיחַ
הָשֵׂחַ
לְהָשִׂיחַ
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שׂוֹחֵחַ
מְשׂוֹחֵחַ
יְשׂוֹחֵחַ
שׂוֹחֵחַ
לְשׂוֹחֵחַ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
ר׳ שִׁיחִין/שִׁיחִים.
כאן
בור, חפירה ארוכה באדמה.
"חפר בה בורות שיחין ומערות" (בבלי )
לשון חז"ל. במקרא פעמיים שוחה וגם 'שיחה' כרו לפני שיחה תהלים
מילים נרדפות [ עריכה ]