נוי

נוֹי

עצם שתשמישו הוא מראהו הטוב, שהוא אמצעי לשיפור חזות המכלול.
- ”וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת, בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ; אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה ח)
- ”אֵין אוֹמְרִים נַעֲשָׂה מֶרְחָץ לְאַפְרוֹדִיטִי נוֹי, אֶלָּא אוֹמְרִים, נַעֲשָׂה אַפְרוֹדִיטִי נוֹי לַמֶּרְחָץ.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ד)
- ”הַטְּהוֹרִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל הַמְצֻפֶּה וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי, וּשְׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל, [...] וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת, טְהוֹרִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יד, משנה ה)
- דגי הזהב הם דגי־נוי ולא מיועדים למאכל.
ענף פעילות בקיבוצים, שתכליתו לדאוג למראהו הטוב של המשק ולשיפור חזות הגינות והשבילים.
שם פרטי לזכר ולנקבה.

לשון חז"ל המילה נגזרה כנראה מן השורש נ־א־י/ה (נאה) או ממקבילו נ־ו־י/ה (נוה).