מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְגּוֹנֵן[עריכה]
- שָׁמַר וְהֵגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי רָעָה אוֹ הַתְקָפָה.
- ..."וּבְצִלָּךְ נִתְלוֹנֵן/ וּבְמָגִנָּךְ נִתְגּוֹנֵן" יניי, "ארץ חמדה"
- "...בָּהּ הִתְגּוֹנְנוּ וְהִיא תָגֵן בַּעַדְכֶם" סעיד בן באבשאד, "משלים"
- "אֶתְגּוֹנֵן בְּצִלְּךָ אָיֹם וְנוֹרָא" פינחס הכהן בן יעקב מכפרא, קדושתות י"ח, "חדש אור ליפה וברה"
- "בְּצִלָּם הֱיוֹת גְּנוּנִים/ בְּאֶבְרָתָם מִתְגּוֹנְנִים" אלעזר הקליר, קדושתות לארבע פרשיות, "אלוהים אל דֳּמי לך"
- השורש גנ"ן הינו שורש מקראי, ברם אין לו מופע בתנ"ך בבניין התפעל. מקבילות דומות גם בארמית: גְּנַן (כמשמע העברי), בערבית: جُنَّة (קרי: גֻּ'נָּה)- שריון, מגן; جَنَّ (קרי: גַּ'נַּ)- הסתיר, החביא, וכן באכדית: gannu- כיסוי.
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש גנן א
|
|
השורש ג־נ־ן א הוא שורש מגזרת הכפולים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ג־נ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
גַּן
|
גַּן
|
יָגֹן
|
גֹּן
|
לָגֹן
|
| נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הִפְעִיל
|
הֵגֵן
|
מֵגֵן
|
יָגֵן
|
הָגֵן
|
לְהָגֵן
|
| הֻפְעַל
|
הוּגָן
|
מוּגָן
|
יוּגָן
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
גּוֹנֵן
|
מְגוֹנֵן
|
יְגוֹנֵן
|
גּוֹנֵן
|
לְגוֹנֵן
|
| פֻּעַל
|
גּוֹנַן
|
מְגוֹנַן
|
יְגוֹנַן
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְגּוֹנֵן
|
מִתְגּוֹנֵן
|
יִתְגּוֹנֵן
|
הִתְגּוֹנֵן
|
לְהִתְגּוֹנֵן
|
| |
|
