התגונן

הִתְגּוֹנֵן

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	התגונן
שורש וגזרה	ג־נ־ן א, גזרת ע"ע
בניין	התפעל

1. שָׁמַר וְהֵגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי רָעָה אוֹ הַתְקָפָה.

   • ..."וּבְצִלָּךְ נִתְלוֹנֵן/ וּבְמָגִנָּךְ נִתְגּוֹנֵן" יניי, "ארץ חמדה"
   • "...בָּהּ הִתְגּוֹנְנוּ וְהִיא תָגֵן בַּעַדְכֶם" סעיד בן באבשאד, "משלים"
   • "אֶתְגּוֹנֵן בְּצִלְּךָ אָיֹם וְנוֹרָא" פינחס הכהן בן יעקב מכפרא, קדושתות י"ח, "חדש אור ליפה וברה"
   • "בְּצִלָּם הֱיוֹת גְּנוּנִים/ בְּאֶבְרָתָם מִתְגּוֹנְנִים" אלעזר הקליר, קדושתות לארבע פרשיות, "אלוהים אל דֳּמי לך"

גיזרון

• השורש גנ"ן הינו שורש מקראי, ברם אין לו מופע בתנ"ך בבניין התפעל. מקבילות דומות גם בארמית: גְּנַן (כמשמע העברי), בערבית: جُنَّة (קרי: גֻּ'נָּה)- שריון, מגן; جَنَّ (קרי: גַּ'נַּ)- הסתיר, החביא, וכן באכדית: gannu- כיסוי.

נגזרות

• התגוננות

מילים נרדפות

• הסתוכך

ראו גם

• גונן
• הגנה
• הגן
• הוגן
• מגן