מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלום
הגייה * shalom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות שְׁלוֹם־; ר׳ שְׁלוֹמוֹת
יונת השלום.אנשים מברכים זה את זה לשלום. שלווה , מנוחה , שקט .
”יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם .“ (במדבר ו , פסוק כו ) מצב של ידידות ושתוף פעולה בין מדינות ובין בני אדם.
”וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה.“ (יהושע ט , פסוק טו ) ”וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם .“ (ירמיהו ו , פסוק יד ) על מנת שישרור שלום , על המדינות לחתום על הסכם שלום .
מילת ברכה הנאמרת בעת מפגש ובעת פרידה בין אנשים.
”וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי.“ (מלכים ב׳ ט , פסוק יט ) ”וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.“ (ירמיהו ו , פסוק יד ) ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם .“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ט ) "וְלִפְעָמִים / הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת / כִּבּוּי אוֹרוֹת / הַחֲצוֹצְרָה אוֹמֶרֶת / שָׁלוֹם לַכִּנוֹרוֹת / אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה נוֹשֶׁקֶת לַשְּׁלִישִׁית – / לָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר וּלְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית." (הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת נעמי שמר )
שם פרטי לזכר.
בלשונות קדם-שמיים:שלעם (šalꜥm), במשמעות שלם , היה שלם, שלא ניזוק. אכדית: (šalāmu). ארמית:שְׁלָמָא. געז,טיגרנית: שאלם (sälam ,ሰላም ). ערבית: سَلَام (סַלָאם).
בשורה-14 במכתבי תענך הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "שֻׁוּלוּם" "(šu-lum ) בהוראת ברכת שלום. התיבה מופיעה בפפירוס אנאסטאזי א בכתב הירוגליפי בשפה מצרית-תיכונה בה אין הבחנה בין האותיות ל↔ר לפיכך נהגתה בצורה: שָרְם (šarm ) ושימשה בהוראת "ברכת-שלום". מקבילה ל-שָׁלם šlm [ 1] תשלום , הוקרה ,מנחה [ 2] [ 3] [ 4]
מצוי בצורת "סלם" ברובד לשון חז"ל ממכתבי בר כוכבא, הועלתה ההשערה שקרה הדבר בהשפעת חוג היהודים בעלי מבטא זר מבסביבתו של בר כוכבא שלא נהגו לבטא את הגה שׁי"ן, ושהשפיעו על לשון בר כוכבא או סופרו. דוגמת יהודי יוון והבלקן שמבטאים - "סבת סלום","רוס הסנה" או העגה המזרחית-ערבית: סַלָאם ברכה הנאמרת בעת מפגש
χαίρε (תעתיק: chaíre)(תעתיק: konnichi wa) привет (תעתיק: privét)שוודית: hallå
תאילנדית: สวัสดี (תעתיק: sà-wàt-dee)
ברכה הנאמרת בעת פרידה
έρρωσο (תעתיק: érrhōso)יפנית: さようなら (תעתיק: sayōnara), それでは (תעתיק: sore dewa)
ערך בוויקיפדיה:
שלום ציטוטים בוויקיציטוט:
שלום תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שלום
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שילום
הגייה * shilum
חלק דיבר שם־פעולה
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ שִׁלּוּמִים
מתן הגמול המגיע .
”בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם ; יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל – אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ; עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.“ (הושע ט , פסוק ז ) במסגרת הסכם השילומים , העבירה גרמניה לישראל סכומי כסף גדולים כפיצוי לניצולי השואה.
השורש שׁלם
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם ").
↑ heirowords-4 עמ'996
↑ ראו:אסטלת ישראל 26
↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 727
↑ יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ"ה
ערך בוויקיפדיה: שלום
ציטוטים בוויקיציטוט: שלום
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלום