מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ידידות |
| הגייה* | yedidut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ד־ד |
| דרך תצורה | משקל קְטִילוּת
ידיד + ־וּת |
| נטיות | ר׳ יְדִידוּיוֹת |
- יחסים בין שני אנשים או יותר אשר מחבבים זה את זה ונהנים האחד מחברתו של השני.
- ”עָזַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי, נָטַשְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִי; נָתַתִּי אֶת־יְדִדוּת נַפְשִׁי, בְּכַף אֹיְבֶיהָ.“ (ירמיהו יב, פסוק ז)
- ”לַמְנַצֵּחַ עַל־שֹׁשַׁנִּים, לִבְנֵי־קֹרַח; מַשְׂכִּיל, שִׁיר יְדִידֹת.“ (תהלים מה, פסוק א)
- "מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, / אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה; / בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, / בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה." (מה ידידות)
- "אני סימן, אני עדות, / לידידות ולבדידות; / וגם במשעולי ילדות / אצעד לבטח." (אני גיטרה, מאת נעמי שמר)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בניקוד המקובל, בפסוק לעיל מירמיהו, ופעמיים נוספות בפסוק לעיל מתהלים ובתהלים פד, פסוק ב בחולם מלא.
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידידות |
ערך בוויקיפדיה: ידידות
ציטוטים בוויקיציטוט: ידידות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידידות