מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ידידות
|
| הגייה* |
yedidut
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
י־ד־ד
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִילוּת
ידיד + ־וּת
|
| נטיות |
ר׳ יְדִידוּיוֹת
|
- יחסים בין שני אנשים או יותר אשר מחבבים זה את זה ונהנים האחד מחברתו של השני.
- ”עָזַבְתִּי אֶת-בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת-נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת-יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ“ (ירמיהו יב, פסוק ז)
- "מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, / אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה; / בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, / בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה." (מה ידידות)
- "אני סימן, אני עדות, / לידידות ולבדידות; / וגם במשעולי ילדות / אצעד לבטח." (אני גיטרה, מאת נעמי שמר)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידידות |
ערך בוויקיפדיה: ידידות
ציטוטים בוויקיציטוט: ידידות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ידידות