מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתן
הגייה * matan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ת־ן
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַתָּנִים; מַתַּן־, ר׳ מַתְּנֵי־
מתנה, דבר בעל ערך המועבר לאחר בלא תמורה כספית.
”הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן , וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה“ (בראשית לד , פסוק יב ) באלה אבוא אל חדר אהובתי, כי ארים מהן מתן לשומר הסף "אשמת שומרון ", אברהם מאפו
פעולת הנתינה, מסירה של דבר לרשות האחר בלא לציין תמורה.
”רַבִּים, יְחַלּוּ פְנֵי-נָדִיב; וְכָל-הָרֵעַ, לְאִישׁ מַתָּן “ (משלי יט , פסוק ו ) "והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (משנה אבות ב א ) "אין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם מתן אפר" (משנה תמורה א ה )
שם פרטי לזכר.
”וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן , וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה“ (ירמיהו לח , פסוק א ) ”וַיָּבֹאוּ כָל-הָעָם בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת“ (דברי הימים ב׳ כג , פסוק יז ) לשון המקרא. משקל מַקְטָל בשורש נ־ת־ן. עקב נפילת הנו"ן מקבלת האות ת"ו דגש משלים חזק.
מופיעה בלשון מצרית קדומה (אולי בהשאלה מכנענית), בכתב חרטומים ובהגיית: "מתן" (mtn ) בהוראת הענקה, תשלום, מתנה. מילים נרדפות [ עריכה ] אנגלית: giving (1)
אנגלית: gift (2)
ערבית: إعطاء (תעתיק: אִעַטַא) (1)
ערבית: وَفَاء , هدية (תעתיק: וַפַא, הַדִייַה) (2)
צרפתית: donnant (1) (הגייה: דוֹנָ(ן))
צרפתית: cadeau (2) (הגייה: קַדוֹ)
רוסית: подарок (2)
השורש נתן
השורש נ־ת־ן הוא שורש בודד מגזרת חפ"נ , שאין דומה לו בשפה העברית.
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברה ברצון מן אחד אל השני
גזרה גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון במקרא
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ-ת-ן
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָתַן
נוֹתֵן (ב׳ פעוּל: נָתוּן )
יִתֵּן
תֵּן
לָתֵת או לִתֵּן
נִפְעַל
נִתַּן
נִתָּן
יִנָּתֵן
הִנָּתֵן
לְהִנָּתֵן
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
יֻתַּן
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בפי מדקדקי העברית קרוי פועל מיוחד זה "פועל חסר הקצוות", על שום שבחלק מנטיותיו פה"פ או לה"פ נשמטת (ולעתים אף שתיהן), למשל; נָתַתִּי, לָתֵת, תִּתֵּנָּה, נָתַתְּ וכד'...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מותן
הגייה * mo ten
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ת־ן , גזרת שלמים
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות זוגי מָתְנַיִם; מֹתֶן־, ר׳ מָתְנֵי־
מתני אישה אזור בצד הגוף, בין החיק והצלעות.
לשון המקרא (תמיד בצורת הזוגי "מָתְנַיִם"). מקבילה בערבית: مَتْن (מַתְן), במשמעות "גב". פרשנים מפרשים [ עריכה ] רד"ק כותב בפירושו על הפסוק ”תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד“ (תהלים סט , פסוק כד ) : "כי עיקר כוח החיות של אדם בקומה ובכוח הוא חוזק המותנים. וכן ”מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו “ (דברים לג , פסוק יא ) , ואמר ”חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ“ (משלי לא , פסוק יז ) ונאמר ”חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ“ (נחום ב , פסוק ב ) .ראו גם בפרוש רש"י ומצודות על ”וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ“ (ישעיהו מה , פסוק א ) , ”וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם“ (יחזקאל כט , פסוק ז ) , וכו'. "זרז – תרגום חגר (זרזיר מתנים ), ומזה זָרִיז בלשון חז"ל – אזור חיל , איש שכֹּחו במָתניו . וכן "חָרוּץ" מלשון "חֻרצין"="מתנים" בארמית, ובעברית "חֲלָצַיִם" בְּחִלּוּף למנ"ר...
ומן השם "מתנים" נגזרו פועל ותואר להוראה מהופכת: "הַמְתֵּן", "מָתוּן", שפירושם כֹּח עצור, התאפקות, משול ברוח, כלא הרוח, כבוש היצר, שב ואל תעשה, כֹּח פסיבי, פנימי.
שני השרשים האלה (זרז ומתן), שהם הפוכים לכאורה בהוראתם הגלויה – סודם הנעלם, הנפשי, אחד הוא: כֹּח פנימי מוסרי, אם בצורה של התגברות על העצלות ואם בצורה של התגברות על הבהילות והפחזות, בין כך ובין כך שניהם הוראתם התגברות האדם על עצמו". מילים נרדפות [ עריכה ] מידע נוסף [ עריכה ] רק מעט מאברי גוף האדם הנוטים בנטיית זוגי הם ממין זכר (למשל עפעף ). קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
מותן
הפחית את עוצמתו של דבר.
הדובר הבין שהגזים בדרישותיו, ולכן מיתן אותן.
הזמן שעבר מיתן את תחושת הכעס העזה. עברית חדשה. נגזר מארמית (מְתַן) המתנה , בדומה למילים מתון , מתינות הנמצאות כבר בלשון חכמים. [1] מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] הערות שוליים [ עריכה ] ↑ כאן
שעוצמתו הופחתה.
דרישותיו של הדובר מותנו , לאחר שהבין שהיו מוגזמות.
תחושת הכעס העזה מותנה עם הזמן שחלף. עברית חדשה. צורת הסביל של הפועל מיתן . מילים נרדפות [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה: מותן