הצרוף "רודף שלום" מופיע לראשונה במסכת אבות: "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן - אוהב שלום, ורודף שלום" (משנה, מסכת אבות, פרק א, משנה יב), ומבוסס על הכתוב בספר תהלים: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (תהלים ל"ד, ט"ו). לפי התלמוד הכוונה היא: "בקשיהו במקומך ורדפהו במקום אחר" (תלמוד ירושלמי, מסכת פיאה, פרק א'), וכך גם בפירוש רש"י: "'בקש שלום ורדפהו' בקש שלום - במקומך ורדפהו - במקום אחר".