שלום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׁלוֹם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שלום |
| הגייה* | shalom |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
| נטיות | שְׁלוֹם־; ר׳ שְׁלוֹמוֹת |
יונת השלום.
- שלווה, מנוחה, שקט.
- מצב של ידידות ושתוף פעולה בין מדינות ובין בני אדם.
- מילת ברכה הנאמרת בעת מפגש ובעת פרידה בין אנשים.
- ”וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
- ”וַיְרַפְּאוּ אֶת-שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.“ (ירמיהו ו, פסוק יד)
- ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ט)
- "וְלִפְעָמִים / הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת / כִּבּוּי אוֹרוֹת / הַחֲצוֹצְרָה אוֹמֶרֶת / שָׁלוֹם לַכִּנוֹרוֹת / אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה נוֹשֶׁקֶת לַשְּׁלִישִׁית – / לָקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר וּלְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית." (הַחֲגִיגָה נִגְמֶרֶת, מאת נעמי שמר)
- שם פרטי לזכר.
- ”וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם / הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, / וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, / וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם.“ (מִרְיָם בַּת נִסִּים, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "מייקל בא ושם תקליט ברק נדלק בחוץ / ושלום מדבר אנגלית כמו שבקיבוץ " (יונתן סע הביתה, מאת יהונתן גפן)
גיזרון[עריכה]
- בלשונות קדם-שמיים:שלעם (šalꜥm), במשמעות שלם, היה שלם, שלא ניזוק. אכדית: (šalāmu). ארמית:שְׁלָמָא. געז,טיגרנית: שאלם (sälam ,ሰላም). ערבית: سَلَام (סַלָאם).
- בשורה-14 במכתבי תענך הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "שֻׁוּלוּם" "(šu-lum) בהוראת ברכת שלום. התיבה מופיעה בפפירוס אנאסטאזי א בכתב הירוגליפי בשפה מצרית-תיכונה בה אין הבחנה בין האותיות ל↔ר לפיכך נהגתה בצורה: שָרְם (šrm) ושימשה בהוראת "ברכת-שלום". מקבילה ל-שָׁלם šlm [1]. נגזרת של אותה מילה מצרית: "ש-ר-מתי" (sharmātȧ), ובתעתיק לעברית: "ש-ל-מתי" , פירוש: תשלום, הוקרה ,מנחה [2] [3].מופיע כברכה בארמית בפפירוס פדואה בצורה: שלם [4].
- מצוי בצורת "סלם" ברובד לשון חז"ל ממכתבי בר כוכבא, הועלתה ההשערה שקרה הדבר בהשפעת חוג היהודים בעלי מבטא זר מבסביבתו של בר כוכבא שלא נהגו לבטא את הגה שׁי"ן, ושהשפיעו על לשון בר כוכבא או סופרו. דוגמת יהודי יוון והבלקן שמבטאים - "סבת סלום","רוס הסנה" או העגה המזרחית-ערבית: סַלָאם
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- פיוס (2)
- שקט (1,2)
- מנוחה, נחת, שלווה (1)
- ביטחון, פיוס (2)
- אהלן, היי, שלום עליכם (ברכת מפגש)
- להתראות, ביי, צ'או (ברכת פרידה)
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
(1,2)
ברכה הנאמרת בעת מפגש
|
ברכה הנאמרת בעת פרידה
|
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: שלום |
 ציטוטים בוויקיציטוט: שלום |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלום |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכת שלום |
שִׁלּוּם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שילום |
| הגייה* | shilum |
| חלק דיבר | שם־פעולה |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ שִׁלּוּמִים |
- מתן הגמול המגיע.
- ”בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם; יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל – אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ; עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.“ (הושע ט, פסוק ז)
- במסגרת הסכם השילומים, העבירה גרמניה לישראל סכומי כסף גדולים כפיצוי לניצולי השואה.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
| השורש שׁלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סימוכין[עריכה]
- "שילום", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7966)