מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מושלם |
| הגייה* | mushlam |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
| נטיות | נ׳ מֻשְׁלֶמֶת, ר׳ מֻשְׁלָמִים, נ"ר מֻשְׁלָמוֹת |
- לשון חז"ל באיכות הטובה ביותר, שאין בו כל חסרון.
- "וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־מַתַּנְיָה. (מלכים ב׳ כד, פסוק יז) שנו רבותינו הוא שלום הוא צדקיה, ולמה נקרא שמו שלום שהיה מושלם במעשיו." (ילקוט שמעוני/מלכים ב/רמז רמט)
- ”רַבִּי סִימוֹן אָמַר: עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה (איוב יב, פסוק יג), בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוֹפִית אַחַת.“ (בראשית רבה, פרשה טז, סימן א)
- ”אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים משֶׁה אֵין אַתְּ רוֹאֶה לְיִשְׂרָאֵל הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים (שמות כד, פסוק ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, חַיֶּיךָ בִּכְזָבִים הֵם עוֹמְדִים, אֵינָם מֻשְׁלָמִים לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם.“ (במדבר רבה, פרשה ז, סימן ד)
| השורש שׁלם |
|---|
|
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | משולם |
| הגייה* | meshulam |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | |
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת-שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ג)
- ”...כִּי-חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן-אָרַח וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ לָקַח אֶת-בַּת-מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה.“ (נחמיה ו, פסוק יח)
- ”שְׂרָיָה בֶן-חִלְקִיָּה בֶּן-מְשֻׁלָּם בֶּן-צָדוֹק בֶּן-מְרָיוֹת בֶּן-אֲחִיטוּב נְגִד בֵּית הָאֱלֹהִים.“ (נחמיה יא, פסוק יא)
- ”וְיִבְנְיָה בֶּן-יְרֹחָם וְאֵלָה בֶן-עֻזִּי בֶּן-מִכְרִי וּמְשֻׁלָּם בֶּן-שְׁפַטְיָה בֶּן-רְעוּאֵל בֶּן-יִבְנִיָּה.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק ח)
| השורש שׁלם |
|---|
|
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
|
|
ערך בוויקיפדיה: משולם