מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מושלם
|
| הגייה* |
mushlam
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ל־ם
|
| דרך תצורה |
משקל מֻקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ מֻשְׁלֶמֶת, ר׳ מֻשְׁלָמִים, נ"ר מֻשְׁלָמוֹת
|
- לשון חז"ל באיכות הטובה ביותר, שאין בו כל חסרון.
- "וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־מַתַּנְיָה. (מלכים ב׳ כד, פסוק יז) שנו רבותינו הוא שלום הוא צדקיה, ולמה נקרא שמו שלום שהיה מושלם במעשיו." (ילקוט שמעוני/מלכים ב/רמז רמט)
- ”רַבִּי סִימוֹן אָמַר: עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה (איוב יב, פסוק יג), בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוֹפִית אַחַת.“ (בראשית רבה, פרשה טז, סימן א)
- ”אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים משֶׁה אֵין אַתְּ רוֹאֶה לְיִשְׂרָאֵל הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים (שמות כד, פסוק ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, חַיֶּיךָ בִּכְזָבִים הֵם עוֹמְדִים, אֵינָם מֻשְׁלָמִים לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם.“ (במדבר רבה, פרשה ז, סימן ד)
| השורש שׁלם
|
|
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
משולם
|
| הגייה* |
meshulam
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ל־ם
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת-שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ג)
- ”...כִּי-חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן-אָרַח וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ לָקַח אֶת-בַּת-מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה.“ (נחמיה ו, פסוק יח)
- ”שְׂרָיָה בֶן-חִלְקִיָּה בֶּן-מְשֻׁלָּם בֶּן-צָדוֹק בֶּן-מְרָיוֹת בֶּן-אֲחִיטוּב נְגִד בֵּית הָאֱלֹהִים.“ (נחמיה יא, פסוק יא)
- ”וְיִבְנְיָה בֶּן-יְרֹחָם וְאֵלָה בֶן-עֻזִּי בֶּן-מִכְרִי וּמְשֻׁלָּם בֶּן-שְׁפַטְיָה בֶּן-רְעוּאֵל בֶּן-יִבְנִיָּה.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק ח)
| השורש שׁלם
|
|
השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
- לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
- השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").
| |
|
ערך בוויקיפדיה: משולם