שקט

שָׁקַט[עריכה]

לשון המקרא היה שלֵו, נח, נִרְגַּע.
- ”וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה“ (יהושע יא, פסוק כג)
- ”לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי“ (איוב ג, פסוק כו)

לשון המקרא שלווה, מנוחה, מרגוע.
- ”וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק ט)
- "אור הנר נמהל באור הירח / על הכר שערך שפוך / בחלון צמרת עץ פורח / והשקט חזר, רואים לפי החיוך." (דרכנו, מאת יענקלה רוטבליט)
- "הנה הם באים ימים של שקט / אחרי שכבר איבדנו את הכל / תשב איתי עכשיו על המרפסת / תבכה איתי ביחד על אתמול" (ימים של שקט, מאת ירדן בר כוכבא)
הֵעדר קול, שתיקה, דומייה.
- אנא, שִמרו על השקט, אני מנסה להירדם.
- "שלח לי שקט טוב מוגן / שלח לי שקט מענן / שלח לי שקט ממוכן / לשמוע שקט לא מכאן" (שקט, מאת יונה וולך)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. שורש מקביל בערבית سكت סַכְּתּ. קרוב אל ש־ת־ק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שקט
הגייה^*	shaket
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ש־ק־ט
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ': שְׁקֵטָה, ר"ז: שְׁקֵטִים, ר"נ: שְׁקֵטוֹת

שלו, רגוע.
- "הַיָּם יָפֵה הַבֹּקֶר, הַיָּם הוּא דַּי שָׁקֵט. / אָז בּוֹאִי נָא, יַלְדֹּנֶת, אֵלַי לַחָסָקֶה." (חָסָקֶה, מאת יורם טהרלב)
- יום שקט עבר על כוחותינו
שאינו רועש, ללא רעש, ברמת קול נמוכה.
- סביבה שקטה ללא מפגעי רעש
- נגינה שקטה שלא תעיר את הישנים.