שקט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׁקַט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שקט |
| שורש וגזרה | ש־ק־ט, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא היה שלֵו, נח, נִרְגַּע.
צירופים[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: be in peace, rest
ראו גם[עריכה]
שֶׁקֶט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שקט |
| הגייה* | sheqet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ק־ט |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא שלווה, מנוחה, מרגוע.
- ”וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק ט)
- "הנה הם באים ימים של שקט / אחרי שכבר איבדנו את הכל / תשב איתי עכשיו על המרפסת / תבכה איתי ביחד על אתמול" (ימים של שקט, מאת ירדן בר כוכבא)
- הֵעדר קול, שתיקה, דומייה.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. שורש מקביל בערבית سكت סַכְּתּ. קרוב אל ש־ת־ק
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות (2)[עריכה]
ניגודים (2)[עריכה]
תרגום[עריכה]
(1)[עריכה]
(2)[עריכה]
- איטלקית: silenzioso, quieto
- אספרנטו: trankvila
- אנגלית: quietness, silence
- גרמנית: Stille
- הולנדית: rustig, stil
- הונגרית: csendes
- יוונית: σιγανός, ήρεμος, σιωπηλός
- יפנית: 静かな
- כורדית: وسکت, هێمن
- נורבגית: stille
- סינית: 安静, 安靜
- ספרדית: tranquilo, quieto, pacífico, calmo, silente
- ערבית: هادئ, صامت
- פורטוגזית: silencioso, quieto
- פינית: äänetön, hiljainen
- צרפתית: silencieux, calme
- קטלנית: tranquil, silenciós
- רוסית: спокойный, тихий
- שוודית: stilla, tyst
שָׁקֵט[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שקט |
| הגייה* | shaket |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ק־ט |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ': שְׁקֵטָה, ר"ז: שְׁקֵטִים, ר"נ: שְׁקֵטוֹת |
- שלו, רגוע.
- "הַיָּם יָפֵה הַבֹּקֶר, הַיָּם הוּא דַּי שָׁקֵט. / אָז בּוֹאִי נָא, יַלְדֹּנֶת, אֵלַי לַחָסָקֶה." (חָסָקֶה, מאת יורם טהרלב)
- יום שקט עבר על כוחותינו
- שאינו רועש, ללא רעש, ברמת קול נמוכה.
- סביבה שקטה ללא מפגעי רעש
- נגינה שקטה שלא תעיר את הישנים.
גיזרון[עריכה]
- עברית חדשה לפי שורש מקראי