מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בָּחַן דֶּרֶךְ עֵינָיו דְּבַר-מָה.
"הַבֵּט מִפְעַל רָמִים וַעְשׂוֹת/ יוֹתֵר מֵהֶם לִבָּךְ יָבֵר/ שעַד שֶׁיֹּאמְרוּ כָל-רוֹאֶיךָ" ("הַבֵּט מִפְעַל" , ר' שמואל הנגיד )
"אַבִּיטָה אֶל-אֶרץ אַף-אֵפֶן לְמָעְלָה –/ אֵין חָזוֹן, אֵין קֶשֶׁב – רַק סוּפָה וָלָיְלָה" ("הִרְהוּרֵי לָיְלָה" , חיים נחמן ביאליק )
”רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה“ (תהילים צא , פסוק ח ) ”אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל“ (ישעיהו לח , פסוק יא ) ”וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ; אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ“ (יונה ב , פסוק ה ) ”אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי; הֵמָּה יַבִּיטוּ , יִרְאוּ בִי“ (תהילים כב , פסוק יח ) "וזה יושב בחנותו כל היום, ומביט בפתח חברו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק ח' ) " ומיד רוח הקודש לובשת את הכוהן, ומביט בחושן, ורואה בו במראה הנבואה..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק י"א ) מן המקרא.
השרש נ־ב־ט משמעו "הופעה ראשונית", כמו בשם נֶבֶט [דרושה הבהרה] צץ , הציץ , וכן בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.
השורש נבט א
השורש נ־ב־ט א גזרת חפ"נ .
נ־ב־ט
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
נִבַּט
נִבָּט
יִנָּבֵט
הִנָּבֵט
לְהִנָּבֵט
הִפְעִיל
הִבִּיט
מַבִּיט
יַבִּיט
הַבֵּט
לְהַבִּיט
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
