מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא פָּצַח בְּזִמְרָה, הֵפִיק מִפִּיו שִׁיר וּמַנְגִּינָה.
- ”...וְכָל-עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַמְשׁוֹרְרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל...“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק יג)
- "תענוגי הנשים הם שתיית קאווע [...] ולפעמים תְּשׁוֹרֵרְנָה ג"כ בְּקוֹל עָרֵב וְנָעִים." שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
- "סִיחַ תְּהַלְּלִי וְשִׁיר תְּשׁוֹרְרִי/ עִלְזִי וְשִׂישִׂי וְשִׂמְחִי/ פְּאֵר וָשֶׁבַח פִּצְחִי..." אלעזר הקליר, "קדושתות לשבתות הנחמה", "אבדה וספה חרפתך"
- "...בעטרות שבע למקוטרת מור/ לכן שׁוֹרַרְנוּ בקריאת הלל לגמור." יניי, "עשירייה מקרובה לסוכות", "אז שבעה ימים בסוכה נשב"
- בייחוד בבינוני כָּתַב שִׁירָה; כָּתַב וְחִבַּר מִלִּים וּבָתִּים (אוֹ חֲטִיבוֹת) וְנָתַן בָּהֶם יְסוֹדוֹת שֶׁל אֶמְצָעִים אָמָּנוּתִיִּים הַמְאַפְיֵנִים שִׁירָה.
- "...מְלִיצִים וּמְשׁוֹרְרִים, שֶׁהֵם תִּפְאֶרֶת לדורם וְתִפְאֶרֶת לדורות הבאים." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא"
- "קמו להּ (לסִפרות) סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים, תרבות אנשים חדשים..." חיים נחמן ביאליק, "מכתב אל העורכים", עמ' 12
- השיר שי"ר הוא שורש מקראי. כמו-כן, לשורש העברי שי"ר ולמשמעיו מקבילות דומות גם בערבית- شِعْر (מזמור, שירה), וגם באכדית- šaru (פיזז, רקד).
- קוץ קוצה של נקודת-ש' מפרידה בין שם התואר שׂוֹרֵר (בהוראת קיים, שׁוֹרֶה. מן שורש שׁ־ר־ר). השוו שרר, לבין הערך לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש שׁיר א
|
השורש שׁ־י־ר א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
שׁ־י־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁר
|
שָׁר
|
יָשִׁיר
|
שִׁיר
|
לָשִׁיר
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
הוּשַׁר
|
מוּשָׁר
|
יוּשַׁר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שוֹרֵר
|
מְשוֹרֵר
|
יְשׁוֹרֵר
|
שׁוֹרֵר
|
לְשׁוֹרֵר
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתּוֹרֵר
|
מִשְׁתּוֹרֵר
|
יִשְׁתּוֹרֵר
|
הִשְׁתּוֹרֵר
|
לְהִשְׁתּוֹרֵר
|
| |
|