סרן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סֶרֶן א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרן
הגייה* seren
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סְרָנִים; סֶרֶן־, ר׳ סַרְנֵי־
  1. לשון המקרא כינוי במקרא לשר או נגיד אצל הפלשתים.
    • וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה עִם אָכִישׁ“ (שמואל א׳ כט, פסוק ב)
  2. עברית חדשה דרגת קצונה בצה"ל המקבילה לקפטן או קפיטן בחילות זרים; בין סגן לרב־סרן.

גיזרון[עריכה]

  1. עפ"י אבן שושן: אולי "שַׂר" בלשון הפלשתים; יש המצביעים על קרבה ל- τύραννος (טִירָנוֹס) ביוונית.
  • סרני פלשתים וכו' ואסרנוהו (שופטים טז, ה) סרני (אסרני) סוהרים האוסרים את השבויים, ויונתן תרגם טורני (טוראי)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סֶרֶן ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרן
הגייה* seren
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סְרָנִים; סֶרֶן־, סַרְנֵי־
  1. לשון המקרא ציר או מוט רוחבי שלקצותיו מחוברים שני אופנים או גלגלים נגדיים של עגלה, מכונית וכדומה.

גיזרון[עריכה]

  • בארמית: סַרְנָא.
  • ועד הלשון העברית, מילון למונחי התכניקה (תרפ"ט), 1929; מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; מילון למונחי המשק החקלאי (תש"ח), 1948; מילון תחבורה מסילתית (תשנ"ח), 1998; מילון תחבורה יבשתית (תשע"ב), 2012.

צירופים[עריכה]

  • סרן קדמי
  • סרן אחורי

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: axle‏‏‏‏
  • גרמנית: Achse‏‏‏‏
  • יוונית עתיקה: ἄξων‏‏‏‏
  • צרפתית: essieu‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערת שוליים[עריכה]

  1. מיוונית - עריץ - tyran. מושל-טיירנוס ,בשל החילופין בדיאלקטים היוונים בין סיגמה וטאו מקור המילה סרן