מאכדית ša rēši (מילולית: של הראש) = "משרת, פקיד בכיר (של המלך)" וממנו: "גבר מסורס", על שום שבעת העתיקה היו אנשי החצר לעתים קרובות מסורסים כדי שלא יהיו עסוקים בבנית משפחה ויהיו פנוייים לעבודת המלך, וכן במקרה שהיו שומרים על נשי המלך כדי שלא יחשדו מהם.
כשרצו להתבטא ביתר חופשיות בקרב שכניהם המוסלמים פיתחו יהודי מרוקו מעין שפת סתרים שמשמעותה המדויקת מובנת רק להם ,אחת מן תיבות אלה היתה תיבת "סריס" בהוראת פחה,מושל המחוז [1].