מוזיקה
מראה
מוּזִיקָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מוזיקה |
| הגייה* | muzika |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים אמנות סידור הצליל והשקט על גבי מקטע של מרחב הזמן.
- ”אֲבָל חָכְמַת הַמּוּסִיקָה, חָשׁוּב בְּאֻמָּה שֶׁהִיא מְכַבֶּדֶת הַנִּגּוּנִים וּמַעֲמֶדֶת אוֹתָם עַל הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּעָם, וְהֵם בְּנֵי לֵוִי“ (ספר הכוזרי, מאמר שני, פסוק סד)
- "מוסיקה, / ללב היא חודרת ומדליקה / את כל הנשמות וגם מדביקה" (מעלה מעלה, מאת מירית שם אור)
- נהוג לכתוב מוזיקה באמצעות תווים.
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: mousikḗ) μουσική); מבסיס Moûsa) Μοῦσα) – מוזה, עם הסיומת ikós) -ικός-) לציון שיוך. (המושג המקורי μουσική נרשם עם האות היוונית סיגמא-σ המקבילה להגיית הסמ"ך העברית ודומה לה במראה החזותי, אם כי האקדמיה ללשון העברית הכריעה את כתיבת המילה עם אות זי"ן-'מוזיקה')
- יתכן והמקור האטימולוגי קשור למילה זיקה (הזדהות; קשר רגשי).
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]- זֶמֶר
- לחן
- מנגינה
- נועם
- סִימְפוֹנְיָה
- תצליל
- טַבְּלָטוּרָה (שיטת רישום תווים)
קישורים חיצוניים
[עריכה]- מילים מתיבת הנגינה, מאמר באתר האקדמיה ללשון העברית.