מוזיקה

מוּזִיקָה[עריכה]

לשון ימי הביניים אמנות סידור הצליל והשקט על גבי מקטע של מרחב הזמן.
- ”אֲבָל חָכְמַת הַמּוּסִיקָה, חָשׁוּב בְּאֻמָּה שֶׁהִיא מְכַבֶּדֶת הַנִּגּוּנִים וּמַעֲמֶדֶת אוֹתָם עַל הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּעָם, וְהֵם בְּנֵי לֵוִי“ (ספר הכוזרי, מאמר שני, פסוק סד)
- "מוסיקה, / ללב היא חודרת ומדליקה / את כל הנשמות וגם מדביקה" (מעלה מעלה, מאת מירית שם אור)
- נהוג לכתוב מוזיקה באמצעות תווים.

מיוונית: mousikḗ) μουσική); מבסיס Moûsa) Μοῦσα) – מוזה, עם הסיומת ikós) -ικός-) לציון שיוך. (המושג המקורי μουσική נרשם עם האות היוונית סיגמא-σ המקבילה להגיית הסמ"ך העברית ודומה לה במראה החזותי, אם כי האקדמיה ללשון העברית הכריעה את כתיבת המילה עם אות זי"ן-'מוזיקה')

ערך בוויקיפדיה: מוזיקה