התבונן

הִתְבּוֹנֵן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	התבונן
שורש וגזרה	ב־י־ן, גזרת נע"ו/י
בניין	התפעל

1. הִבִּיט, בָּחַן דֶּרֶךְ עֵינָיו.

   • "עַל כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל; אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ" (איוב כג, פסוק טו)
   • "הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב; עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת אֵל" (איוב לז, פסוק יד)
   • "כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבוֹאֶינָה..." (ירמיהו ט, פסוק יז)
   • "ובשלוש, מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק י"ד)

2. לשון המקרא הֶחְשִׁיב עַצְמוֹ לְחָכָם.

   • "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן: כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי" (תהילים קיט, פסוק ק)

גיזרון

• מן התנ"ך.

נגזרות

• התבוננות

מילים נרדפות

למשמעות (1):

הביט הסתכל

שר צפה

למשמעות (2):

• התחכם

תרגום

למשמעות (1):

• יידיש: וואָטשט‏‏‏‏
• ערבית: نَظَرَ‏, تَشَوَّفَ‏‏‏‏
• פרסית: نگاه‏‏‏‏

ראו גם

• בונן
• ראה