שרר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׂרַר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | שׂ־ר־ר, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- משל, שלט.
- בהשאלה: השתלט, מלא את המקום, היה במלואו.
- בחדר שררה דממה מוחלטת.
- במקום שוררת אנדרלמוסיה.
מקור[עריכה]
- מקראי. קשור למילים שָׂרָה, שַׂר, אכדית שַׁרֻ šarru 'שר, מלך'. ואולי[1] לאכדית שַׁרַחֻ' šarāḫu 'שיבח, הילל'.
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
שֹׁרֶר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שורר |
| הגייה* | shorer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא טבור או חבל הטבור.
- ”וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּ֤דֶת אֹתָךְ לֹא־כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹֽא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ“ (יחזקאל טז, פסוק ד)
- ”רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ; וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.“ (משלי ג, פסוק ח)
- ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג)
מקור[עריכה]
- המילה מופיעה באופן נדיר עם דגש חזק באות ר'.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: navel
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "שֹׁר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 8270)
- "שֹׁרֶר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 8326)