צבור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: צָבוּר.
צִבּוּר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ציבור |
הגייה* | tsibur |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ צִבּוּרִים; צִבּוּר־, ר׳ צִבּוּרֵי־ |
- לשון חז"ל קבוצת אנשים שגודלה אינו מוגדר, וחסרת מאפיינים מוגדרים, אך סביר שתמנה בין מניין [1] אנשים לאוכלוסייה שלמה.
- "צבור מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד; מה צבור אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה -אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה" (הוריות ז א)
- "איזהו תלמיד הראוי למנותו פרנס על הצבור. כשיודע להשיב כל ששואלין דבר הלכה" (תוספות יום טוב על תענית א משנה ד)
- "השומר הצעיר" - ורשה, "לסל דרש הגנה על האינטרסים של תנועת הפועלים התעשייתית העירונית, והפקיר את ציבור הפועלים החקלאי בכפר.". עיתונות יהודית היסטורית, 01/05/33
- אלכנדרה לוקש, "לוין על הפיגועים: "הסתה נגד ציבורים שלמים"". YNET, 02/08/15
- חברות הביטוח וקרנות הפנסיה נוהגות מדי פעם בפעם לשלוח הודעות לציבורי המבוטחים והגימלאים.
- לשון המקרא [מליצה] ערימה של דברים המתאספים ומתגבבים זה על גבי זה. (ראו להלן: "ראו גם")
- ”שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר“ (מלכים ב' י, פסוק ח)
- ”שְׁנֵי עֳמָרִים - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְחָרוּבִין - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה ה)
גיזרון[עריכה]
- מהשורש צ־ב־ר. (השורש צ־ב־ר מקורו בשורש האוגריתי צ־ב־ר שפירושו: עֵדָה, ובשורש הארמי: צְבַר [2])
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
קולקטיב (1)[עריכה]
- במילון מונחי הסוציולוגיה, תשע"ו (הקדמה) משנת 2015, שבמאגר המונחים, תורגם המונח "ethnic collectivity" ל-"קולקטיב אתני".
במילונים האנגליים (http://www.dictionary.com/browse/collectivity?s=t) אחד הפירושים למונח "collectivity" הוא
"the people collectively", שניתן לתרגם ל"ציבור". - למילה הנרדפת "קולקטיב" יש ערך נפרד במילון זה, אך ללא קישור שם ל"ציבור".
גְּבָב / גְּבָבָה (2)[עריכה]
על "ציבור" (במשמעות 2) באתר האקדמיה ללשון העברית, יוני 2015
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמה אנשים מונה מניין ? "יש מהפוסקים שסוברים שלקיום חובת התפילה בציבור אין צורך שעשרה אנשים יתפללו יחד, אלא די בשישה מתפללים וארבעה אנשים נוספים, כיוון ש'רובו ככולו'; אך יש חולקים וסוברים שמטעמים שונים אין לומר לגבי נדון זה 'רובו ככולו', ורק כאשר עשרה אנשים מתפללים יחד נחשבת תפילתם לתפילה בציבור"
לאור האמור, לכנות קבוצה המונה פחות משישה אנשים בשם "ציבור" ייחשב כהגזמה. - ↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1989