אציל
מראה
אָצִיל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אציל |
הגייה* | atsil |
חלק דיבר | שם־עצם, תואר |
מין | זכר |
שורש | א־צ־ל |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | ר׳ אֲצִילִים |
- אדם נכבד, בן למשפחה מיוחסת.
- ”וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“ (שמות כד, פסוק יא)
- "אציל בכהנים בארץ בנימן / גש בידברים דעת למבינים / היגיד אמרים וכולם נכוחים / זיבד חיים חישק כחיות מעריצים" (יניי, קדושתא)
- ז'וזפין, אשתו של נפוליאון, היתה אלמנתו של אציל צרפתי שהוצא להורג בגיליוטינה.
- ”וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“ (שמות כד, פסוק יא)
גיזרון
[עריכה]- המילה נגזרת משורש שמי קדום א־צ־ל שמשמעו "להיות נטוע עמוק, להיות מושרש". השווה ערבית اصل (אַסְל) "שורש", اصلى (אַסְלִי) "מקורי, שורשי". אציל הוא אדם שנטוע עמוק בקהילה.
- מכאן הגיעה המילה לעברית המודרנית תוך מתן אינטרפרטציה מחודשת לפסוקים כגון זה שהוזכר בדוגמאות לעיל, אולם המשמעות המקורית של המילה בעברית המקראית הייתה אנשים שאלוהים האציל אליהם מרוחו (שכן זה ההקשר שם בפרשה).
פרשנים מפרשים
[עריכה]צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: תארי אצולה |
אָצִיל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אציל |
הגייה* | atsil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אָצִילִים |
- קצה.
- ”אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי-אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ“ (ישעיהו מא, פסוק ט)
- ”לך יזמר כל הארץ ואשר עליה / כי על מאמרך תלוים אציליה.“ (רהיט מקדושה ליום הכפורים לאחר קדושה, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 1050, באתר מאגרים)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: end
מידע נוסף
[עריכה]יש מפרשים כאן כמו אציל א. ויש מפרשים קצה כמו אציל ג. וראו עוד בפועל המקראי אָצַל.
אַצִּיל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אציל |
הגייה* | atsil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־צ־ל |
דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
נטיות | ר׳ אַצִּילִים; אָצִּיל־, ר׳ אַצִּילֵי־ |
- חלק הזרוע שבין המרפק לבית השחי או השכם; מרפק; מקום חיבור הזרוע לשכם.
- ”שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ.“ (ירמיהו לח, פסוק יב)
- ”דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישתפו הפרכות.“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף ה, עמוד ב)
- ”רבי יהודה אומר מביא חבית וממלא מים ומכניס ביד עד האציל וברגל עד הארכובה“ (בבלי, מסכת ערכין – דף יט, עמוד ב)
- ”בית השחי (תחת אצילות הידים) והחלצים (חמוקי הירך), הרגלים, הצואר, העורף ודומיהם.“ (ארחות חיים, מאת משה סטודנצקי, 1853, באתר מאגרים)
- ”הזכר יחבק את אהובתו מתחת אצילות ידיה וישוט אתה במים שנים שלה ימים עד אשר תלד את ביציה והוא יזריע אותן.“ (תולדות הטבע ג, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1872, באתר מאגרים)
- כלי נשק כל אחד משני הצירים האופקיים בצדי תותח, הנושאים אותו בעגלה או במרכב.
- האצילים העגולים משמשים ציר סיבוב, ומאפשרים הגבהה או הנמכה של הלוע על ידי הרמה או הורדה של המכנס.
גיזרון
[עריכה]ייתכן משורש קדום ו־צ־ל / י־צ־ל (יצול), שמשמעותו "לחבר". כך בערבית: وصل (וֻסְל) "איבר בגוף", מהשורש وصل (וַסַלַה) "לחבר", ובארמית נוצרית: yasla "מרפק".
מובאות נוספות
[עריכה]- ” הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי...“ (יחזקאל יג, פסוק יח)
- "היום חטופים במשלחת חרמש, קדקוד וזרוע ואציל וחומש" (אביתור, קדושתא לנעילה)